דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > המבנים היהודיים בעיר קושיצה
המבנים היהודיים בעיר קושיצה

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

1. חצר הקהילה ובית הכנסת האורתודוכסי ברח' זבונרסקה.

2. בית הכנסת והחצר הספרדית לשעבר.

3. בית הכנסת הניאולוגי וביה"ס "תלמוד תורה" ברח' מויזסובה.

4. הקזינו היהודי ברח' רווזוולטובה.

5. בית הכנסת האורתודוקסי החדש וביה"ס תלמוד תורה ברח' פושקינובה.

החל מהמחצית הראשונה של המאה ה-18, חיו באזור הכפרי סביב קושיצה – אזור Uhorsko - יהודים רבים שמוצאם היה בעיקר מיוון, ארמניה וקרואטיה. הם חיו בכפרים, אך הם היו מופלים מיתר האוכלוסייה. היה עליהם לשלם מסים מיוחדים, נאסר עליהם לגור ולשהות בערי המלך החופשיות ובכמה מן המחוזות ההיסטוריים.ג'וזף ה-2 ביטל את האיסור על ההתיישבות היהודית ב-1840.

קושיצ'ה הייתה גם היא עיר מלך חופשית ולכן עד לתקופה זאת לא ישבו בה יהודים. ב-1840 התקבל חוק ההתיישבות היהודית (חוק מס' XXIX29) הודות לחוק זה קיבלו היהודים זכויות בכל רחבי המדינה. הותר להם להחזיק בחנויות, לייסד מפעלים ולעסוק במלאכות השונות.

יועצי העיר קושיצה לא אפשרו ליהודים להתיישב בעיר גם לאחר שיצא החוק. הרשות הראשונה להתיישבות יהודית בעיר קושיצה ניתנה לשלושה יהודים ביוני 1841. עד סוף שנה זאת הגיעו לעיר כ-20 משפחות יהודית. בתחילת 1848 חיו בעיר 399 יהודים. ב-1890 היו כבר 729 יהודים בקושיצה.

היהודים בעיר הוגבלו במשך זמן רב ע"י חברי מועצת המסחר (הוועדה למסחר) עד שב- 1852 התקבל היהודי הראשון כחבר במועצת המסחר. ב-1950 היגרו רוב היהודים לסלובקיה.

בתקופה זאת גדלה האוכלוסיה היהודית מאד והיוותה כ- 43% מאוכלוסיית העיר קושיצה. היהודים הראשונים שחיו בעיר היו בעלי מקצועות חופשיים: אנשי מלאכה, מורים, רופאים וכד'. מרטין כהן היה הרב הראשון והגיע לקהילה מהכפר רוזנובצה (Rozahanovce). ב-1813 ביקשו 32 משפחות יהודיות רשות להקים חדר תפילה בבית שכור והחל מ- 1844 החלו להשתמש בבית הקברות ברח' טטנרסקה.

ביה"כ הראשון נבנה ב-1866 ע"י הקהילה היהודית ברח' מויזסובה בדרום –מערב העיר. במהלך בניית בית הכנסת היו חילוקי דעות וקונפליקטים בקרב חברי הקהילה. במקום זה התפתח מתחם יהודי ראשון.

ב-1871 התפלג הזרם הניאולוגי מתוך הזרם האורתודוכסי בעקבות חילוקי דעות אלו (תהליך שהתרחש בקרב היהודים בכל רחבי אירופה). בתקו' זאת חיו בעיר כ-2000 יהודים.

 

המתחם היהודי ברח' מויזסובה

תחילתה של פעילות הבנייה היהודית בעיר קושיצה הייתה עם הריסת החומות העתיקות של העיר קושיצ'ה ומסילת הברזל, כשהתפנה פיסת אדמה בדרום מערב העיר, בה התיישבה הקהילה היהודית.

תוך זמן קצר החל להבנות ביה"כ הראשון באזור זה.

 

בית הכנסת הראשון בקושיצה (ביה"כ הסטטוס קוו)

ביה"כ הסטטוס קוו ברח' מויזס (לשעבר רח'Rakocziho ) היה ביה"כ הראשון בקושיצה. ביה"כ היה מאד מרשים בעיטוריו ובארכיטקטורה שלו, במיוחד לאותה תקופה. יוגן ברקני כתב על ביה"כ: "היו רק בתי כנסת מעטים כאלו בכל סביבת – אזור Uhorsko". היה זה אחד מהבניינים היפים בעיר וסביבו התפתח מרכז חדש של חיים רוחניים וחברתיים. את תוכניות ביה"כ תכנן Michael Repaszky ב-1864. ביה"כ הראשון היה בגובה קומה אחת וצורתו מלבנית הוא תוכנן עם השפעות אוריינטליות של האדר המורית. בקומת הקרקע היו 4 גרמי מדרגות – אחד בכל פינה, שהובילו לגלריית עזרת נשים.

בפנים היה אולם אחד גדול שחולק ע"י עמודים מברזל ייצוק (שיוצרו במפעל לרםצפביט) העמודים נשאו את עומס הגלריה והתקרות. גלריית הנשים הקיפה את החלל המרכזי משלושת צדדיו (צורת ח') ארון הקודש מוקם בצד המזרחי דלתות הארון כוסו ע"י פרוכת מקושטת באלמנטים וסמלים יהודיים עם שם התורם.

במבואות ביה"כ (בפוייאה) מוקם כיור רחצה קטן לנטילת ידיים.

הרצפה באולם הראשי הייתה רצפה שהייתה נמוכה לפחות במדרגה אחת מהמבואה. מנהג זה מתבסס על המשפט מהתנ"ך – "ממעמקים קראתיך". הבמה מוקמה באזור הגבוה ביותר בביה"כ.

הסגנון האדריכלי של ביה"כ התפתח ע"פ האופנות שרווחו בזמן בנייתו, אך היו להם תמיד מס' מאפיינים קבועים שחזרו על עצמם. העיצוב האדריכלי הושפע מהסגנון המורי. לביה"כ 3 צירי גישה עיקריים, חזיתו הופנתה לרח' מויזס והודגשה ע"י 3 כניסות, חלון (רוזטה) עגול ו- 2 מגדלים צרים בצדדים שבלטו מעט מעל פני החזית. החזית הראשית הסתיימה בגמלון עמוס עיטורים, מעליו הוצבו לוחות הברית במרכז.

הויטרז'ים של ביה"כ נעשו ע"י מוריס הורוביץ. ביה"כ היה מוקף חומה ובעל גג רעפים משופע.

שני המגדלים הצרים והזזת הבמה ממיקומה המסורתי במרכז אל החלק המזרחי של ביה"כ – גרמו לסכסוכים פנימיים בתוך הקהילה, על רקע הקונפליקט המתהווה בין הזרם האורתודוכסי לזרם הניאולוגי.

ב- 1867 התקיימה ישיבת הוועד היהודי בה אמור היה להימצא פתרון לסכסוך. בישיבה מונה הרב מרקוס הירש למציאת פתרון לסכסוך ולבסוף הכריז הרב על סגירת ביה"כ הסטטוס קוו ברח' זבונרסקה.

הוחלט לבנות חדר תפילה אורתודוכסי חדש בקרבת ביה"כ הראשון. לבסוף נבנה בית תפילה קטן שמוקם מזרחית לביה"כ הקיים. בין שני מבנים אלו מוקם גם מבנה עגול ששימש את השוחט של הקהילה.

עקב הגידול המהיר באוכ' היהודית בעיר, הורחב ביה"כ במתחם ברח' מויזסובה ב-1911. את תכניות ההרחבה עשה האדריכל אוטו סטילו שהיה אדריכל ידוע. הבניין הוארך ונוספה לו גם גלריה חדשה.

לאחר בניית ביה"כ הניאולוגי, הבניין הישן שונה ושופץ עבור היהודים האורתודוכסים. בשלב זה הוסרו ממנו המגדלים שהיו שנויים במחלוקת, והבימה הוזזה אל מרכז החלל.

מפת העיר מ- 1885 מוכיחה סיטואציה זאת.

 

במקביל למתחם ברח' מויזסובה החל להתפתח מתחם נוסף ברח זבונרסקה (דרום-מזרח העיר).

מסמכי תיעוד שמעידים על מתחם זה מתחילים בשנת 1974 – בתכנית ניתן לראות מתחם ובו מספר בניינים: בנייני משרדים, המקווה הישן וביה"כ הקטן. במהלך השנים נוספו למתחם גם בית הרב, בית כנסת נוסף ובניין נוסף שמכיל את המטבח הכשר ומשרדים נוספים.

חוץ ממבני הדת היו לקהילה היהודית גם מבני ציבור מעניינים.

 

הקזינו היהודי

נוסד בעיר ב-1893. רק בשנת 1910 נבנה עבורו מבנה נפרד ומפואר ברח' רוזוולטה. מחבר תכנית הקזינו היה F. FEKETE . בשנת 1947 היה הבניין בבעלות "חברה ספרדים" וב- 1962 נעשו בו שינויים עבור תיאטרון בובות שמשכנו הועבר לבניין זה (על ידי הקומוניסטים).

 

בתי מגורים

ישנם גם כמה בתי מגורים מאוד מעניינים בעיר – בעיקר מהתקו' של הסגנון המודרני (הבינ"ל).

לדוגמה: בית העו"ד אנדרי קרמר ברח' קרמנובה 8.

מבני המגורים של היהודים היו מפוזרים באופן כללי בסביבות מרכז העיר והחצר היהודית, אך לא היוו חלק מרובע יהודי או אזור מגורים יהודי מיוחד.

 

בית הכנסת "חברה ספרדים"

בשנת 1922 בנו היהודים הספרדים בית כנסת נפרד ברח' קרמנובה. הם בנו את בית התפילה בחצר תחומה בגדר גבוהה. מבנה ביה"כ הספרדי נבנה מחדש ושונה באופן קיצוני כאשר נהפך למשכן המכון הטכנולוגי של קושיצה, לאחר 50 שנה (בשנות ה-70). הוסיפו לו קומה נוספת בחלל הפנימי ונפתחו חלונות חדשים בחזיתות. בחלקו הדרומי – הוארך המבנה באופן שאינו מתאים לסגנונו הקודם.

כל השינויים הללו הביאו לירידה בערכו של הבניין, שאינו נמצא כיום בבעלות יהודית.

 

בשנים 19260-1927 החלו חברי הקהילה בבניית שני בתי כנסת חדשים במקביל: ביה"כ הניאולוגי ברח' מויזסובה (ולידו ביה"ס תלמוד תורה" ניאולוגי) וביה"כ האורתודוכסי ברח' פושקינובה (לצדו בי"ס יהודי מודני).

בית הספר תלמוד תורה- בית הספר הניאולוגי (לצד בית הכנסת הניאולוגי)

בניין בית הכנסת מעוצב בצורת "L", הוא חובר אל בית הכנסת בקומה הראשונה (מעל החצר). מיקומו וצורת הספציפיים ממלאים אחר דרישותיו של בי"ס מודרני. הוא מכיל חדרים באגפים הימני והשמאלי שביניהם עובר מסדרון מקשר. הכניסה הראשית ממוקמת בצד המזרחי של ביה"ס. הכניסה מרשימה מאוד בשל עמודיה המרכזיים אשר מקושטים במנורות. גם כאן מוצגת לראווה יכולת הדקורציה של האדריכל קוזמה. המדרגות הפנימיות עוטרו במעקה בסגנון ניאו ברוקי שעשוי מאבן מלאכותית. בקומה הראשונה של ביה"ס מצוי אודיטוריום קטן המעניין מאוד בארכיטקטורה שלו ובו קישוטים גיאומטריים על התקרה.

במקלט הבניין שכן דוד חימום אשר שימש לחימום בית הספר ובית הכנסת.

בשנת 1958 נהרס בניין בית הכנסת הראשון של קושיצה (ביה"כ הסטטוס קוו) במסגרת התכניות הקומוניסטיות להפיכתו של ביה"כ הניאולוגי הגדול למרכז תרבות ואמנות. תכניות הבניה מחדש נעשו ע"י האדריכל Czihala והפרוייקט תוכנן ע"י סטודיו האדריכלים של שוורץ אנקס. כיום משמש ביה"כ כמשכן לתזמורת הפילהרמונית של סלובקיה.

לצפייה בכרטיס התיעוד של בית הכנסת הנאולוגי, לחצו כאן
 

לסיכום:

משנת 1840 ועד 1930 גדלה האוכ' היהודית בעיר פי 21, בעוד שאוכלוסיית העיר גדלה בתקופה זאת פי 4 בלבד!.

קשה מאוד לקבוע מהם הקווים המאפיינים את פעילות הבנייה היהודית בעיר קושיצה ובאירופה בכלל.

ייחודם של בניינים נקבע בד"כ על פי פתרונם המבני ועל ידי המאפיינים האדריכליים שלהם.

המבנים היהודיים בעיר קושיצה מייצגים את האפשרויות הפיננסיות שעמדו לרשות חברי הקהילה, את מספר החברים בה בכל שלב ושלב ואת השפעת המחלוקות בין הזרמים השונים ביהדות (אורתודוכסים ניאולוגים וכד'). פעילות הבניה היהודית בעיר הגיעה לשיאה בשנות ה-30 של המאה ה- 20עם גמר בניית שני בתי הכנסת החדשים, ונקטעה בשיאה על ידי מלחמת העולם השנייה.

ב-1939 חיו בעיר 10,079 יהודים. בתקופת מלחה"ע השניה הוגבלו היהודים בהגבלות שונות, רוכזו בגטו יהודי ובסופו של דבר גורשו מן העיר. בין ה-16 במאי וה-2 ביוני 1944, יצאו רכבות משלוחים לאושוויץ ועליהם רוב חברי הקהילה היהודית הגדולה. לאחר המלחמה חזרו לקושיצה רק כמה מאות יהודים.

 

כתב: רותם זאבי

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > המבנים היהודיים בעיר קושיצה

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©