דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > בדיקת מבנה הכיפות של בתי הכנסת והקשרם הסביבתי
בדיקת מבנה הכיפות של בתי הכנסת והקשרם הסביבתי

להורדת המאמר המלא כקובץ PDF לחצו כאן

בפרק זה התבצע מחקר הבודק את חלקם העליון של שני בתי הכנסת המרכזיים בקושיצה: בית הכנסת הניאולוגי 1926, ובית הכנסת האורתודוכסי החדש ברחוב פושקינובה 1927.

התבצעה בדיקה של הגורמים אשר השפיעו על המבניות הצורנית של כיפות המבנים, ויחסם לפנים המבנה ולסביבה החיצונית. כמו כן נערכה בדיקה ומיפוי של שיטת הבניה והקונסטרוקציה המבנית, ובדיקת הקשר בין התכנון המבני לאופי הקהילה ואנשיה.

נבדקו הקשרים היסטוריים תוך בחינת מבנים בעלי תופעות ארכיטקטוניות דומות (דרזדן - ראה ניספח 2 בסוף המאמר).


בית הכנסת האורתודוקסי החדש ברחוב פושקינובה

הקומפלקס אשר הכיל את בית הכנסת ובית הספר נבנה ב-1927, במקום בו שכנה החומה הישנה של העיר.

מתכנני הפרויקט הסיתו את המבנה אל תוך החצר כ- 5 מ' מאחורי קו הבניין של הרחוב. ע"י כך הם יצרו אפשרות לפריסה רוחבית וכן מרחב ציבורי פתוח ונעים לפני המבנה. הבניין שבמרכז המגרש מתחבר לביה"ס ויוצר רצף וויזואלי אחיד. המתחם משתלב בצורה מאוזנת עם אופיו של הרחוב והסביבה, הבניין אינו מתחרה בגובהו בקתדרלה האוונגליסטית הדומיננטית באזור זה. סגנון המבנה Temple Style

בית הכנסת שימש באופן קבוע לתפילות עד סוף שנות ה-70. כיום נערך בו שיפוץ לשם השמשתו.

לצפייה בשרטוטים המתלווים לחלק זה של המאמר, לחצו כאן
 

חלל בית הכנסת – תיאור כללי

את ההיכרות עם בית הכנסת התחלנו מצידו הפנימי, הכניסה הפעילה כיום הינה הכניסה הדרומית אמצעית. הכניסה מובילה את המבקר דרך דלתות העץ לעבר מרכז החלל (הדרומי).

התחושה שמשרה החלל העצום הינה חמה ועוטפת, בשל הצבעים: חום, צהוב, ברונזה.

הדבר הראשון שרואה הנכנס מהכניסות הצדדיות הוא את הבמה המוגבהת, דמוית קובייה, עם שני פתחים חשופים בצורת פתחים חסרי דלתות וארבע מנורות יוצאות כלפי מעלה (על מוטות) מארבע פינות הקובייה (מוטיב שחוזר על עצמו גם בחלקו העליון של המבנה). ככל שהוא מתקרב לבמה נחשף האדם למנורה הגדולה שמעליה המעוגנת למרכז התיקרה וכן לכיפה העמוקה והגדולה שבתקרת בית הכנסת.

כניסה ראשית (מאחור) - שלוש דלתות עץ שנפתחות ממרכזן ומפנות את האורחים לכיוון מבואת הכניסה.

מתוך שלוש הדלתות נכנסים לחלל עם שלוש דלתות מקבילות נוספות. הנכנסים מכאן רואים מייד את הכתובת שמעל מבנה ארון הקודש המוארת במנורת התקרה, כתר השמש והכיפה ברקע.

העומד במרכז החלל מרגיש את הסימטריה ההדוקה המאפיינת את המבנה הפנימי. הציר האורכי המתחיל במבואה הראשית ועובר דרך שני המסדרונות לעבר הבמה עד סיומו של החלל – הוא ארון הקודש.

על ציר וורטיקאלי זה מתנוססת - בדיוק מירבי - הכיפה, ומעין צופה ממעל על כל ההתרחשות במפלס העליון (עזרת נשים) וכן במס' מוקדים במפלס הכניסה.

מתחם ארון הקודש - בית הכנסת בנוי מחומרים זולים יחסית, הקהילה לא הייתה אמידה באותם זמנים ולכן נזדקקה לפתרונות יצירתיים זולים ע"מ לשוות מכובדות למבנה. מתחם ארון הקודש עשוי חיפויי טרצו עם צמנט בגווני אדום חום. טכניקה זו אפשרה השקעה חד פעמית במס' מצומצם של תבניות ואחר יציקת החלקים במפעל והעברתם בשלמותם לאתר. שיטה זו הייתה חדשה בעת בניית המבנה, ולמרות שהייתה זולה שידרה יוקרתיות. אזורים נוספים המחופים בטכניקה זו הינם עמודי הקונסטרוקציה, הבמה, ומתחם הארון הישוב על במה מוגבהת. משני צידי הארון עמודים דורים ניאו קלאסיים בולטים (פילסטר). העמודים מעוגלים ורחבים עם קנלורות (סגנון רומי של עמודים דורים).

חלק עליון – מעל קצה מבנה ארון הקודש ישנו ציור של כתר בצבעי צהוב ולבן ממנו יוצאות קרניים דמויות שמש – זרועות לבנות וצהובות (מוטיב שחוזר על עצמו גם בחלקו העליון והסמוי של המבנה). במרכז, מעל לכתר, חלון שקוע מתוחם בחישוק צהוב. על החלון קשת מפס בולט מעוטר בכתרים משני צדדיה חישוקים ובתוכם ציור כתר.

כיפה מרכזית - במרכז התקרה כיפה כחולה המעוטרת בתבליט ומחולקת ל-12 קרני שמש (מופיע כאייקון עיטורי בכנסיות ניאו-קלאסיות). בסיומה של כל קרן גדולה ממוקם מגן דויד מזהב. בין כל שתי קרניים מצויה מניפה סגורה לבנה ובסיומה כלפי מטה חישוק לבן בתוכו חלון ויטראז' בגווני כחול ירוק המכניס אור חיצוני. מהמרכז תלויה מנורת גדולה בצורת מגן דוד שמרחפת מעל הבמה של בית הכנסת.

מוטיבים דואליים במבנה

מוטיבים דואליים מאפיינים את המבנה ומומחשים בבהירות במבנה הכיפה המוסתרת.

גרמי מדרגות - מערכת זוגית כפולה של גרמי מדרגות. 4 גרמי מדרגות ממוקמים בכל פינה פנימית.

עיטורי חלונות – לכל חלון קיימים שני סוגי וויטראז'ים. וויטראז' פנימי עם הסמלה יהודית ברורה מול וויטראז' חיצוני מינימליסטי ללא הסמלה.

עזרת הנשים – דרכי הגישה בהן נכנסות הנשים מופרדות לגמרי מכניסות הגברים וללא כל השקה. אזורי העלייה לעזרת הנשים מקיפים את בית הכנסת מבחוץ וממעל. האזור חובק את כל החלל הפנימי ומנותק פיסית מחלל התפילה בו נמצאים ארון הקודש, ספרי התורה והבמה. זוויות הראיה מעזרת הנשים די מוגבלות אך הזווית למנורה התלויה קושרת את הכיפה ממעל לחלל הפנימי. ההתקהלות בצורת ח' יוצרת תחושת המון, חום וכוח רב.

פנים הארון - צבעי פנים הארון ( ורוד כהה ותכלת ) אינם שייכים לצבעים העדינים והחמים של בית הכנסת. פנים ארון הקודש הוא חלל זר וזוהר ביחס לבית הכנסת. אולי זהו המקום היחיד בו הושקע עושר מוחצן מתוך כבוד והדר, ולמרות העוני של הקהילה.

חיפוי כיפה – יפורט בהמשך.

מראה הגג מחזית בית הכנסת (מבט מהרחוב)

כאשר יוצאים מחלקו הפנימי של בית הכנסת אל עבר חזית הרחוב, מתברר לפתע הפער העצום בין תפיסת החלל הפנימית למבנה החיצוני. כלפי חוץ ,למתבונן מהרחוב, מתברר כי אין אזכור מבני לכיפה הפנימית, וחיצוניות המבנה משדרת מבנה ריבועי רב צלעי מדורג (נטול סממן ארכיטקטוני כיפתי). כלפי פנים הכיפה מאד דומיננטית וישובה במרכזו של החלל ממעל. הכיפה מהווה כ-45% מרוחב החלל הפנימי, היחס בין שטח הכיפה לשטח התקרה הפנימית הינו 15%.

מבנה בית הכנסת עוצב בסגנון בית המקדש, מבנה ריבועי בעל חזית מונומנטאלית עם מס' מפלסים נסוגים.

פירוט המפלסים מקו הרחוב:1- 10 מדרגות, 2- 3 שערים מונומנטאליים גבוהים, מעליהם כיתוב באותיות עבריות ומעליו מתחיל הגג. 3- גג ביניים (כולל 11 מלבני החומה). 4- 2 צריחי מגדל המעוטרים גלים. 5- גג ראשי (קו יחוס 0 לחלק עליון של המבנה) התחום בגדר היקפית. הגדר מכילה עיטורים חיצוניים של 4 עמודים דוריים הנושאים קרניז היקפי רחב ומעליו הכד שעל הקיר, הגזור בצורת לוחות הברית או ספר תורה. 6- מבנה ריבועי המחפה כיפה.

הגג שונה בתכלית בתצורתו החיצונית בהשוואה לזו הפנימית. המבנה המרובע והמגדלי מסתיר את הכיפה העגולה והאוריינטלית. המבנה משתלב היטב עם הרחוב ועם הגגות הסמוכים בחיתוכיו בצבעיו ובצורתו. הסתרת הגג דרשה מידה רבה של תחכום בבניה, הן בשל כך שמדובר בבניה על מבנה קיים (שלב זה תוכנן מלכתחילה) והן על מנת לשמר את תכונותיה הייחודיות של הכיפה, כלומר – כניסת האור דרך חלונות הויטראז' המעטרים את הכיפה. הדואליות יכולה לנבוע מרצון היהודים להיות סלובקים כלפי חוץ, המתפקדים כחלק אינטגראלי מהאוכלוסייה, ומתוך ניסיון להשתלב ולהיות שווים בזכויות אזרחיות ובאורח חיים. כלפי פנים, אין סיבה להסתיר את הסממנים היהודיים המבטאים את הערגה לציון (קהילה- ראה ניספח 5)


גג בית הכנסת

העלייה לגג העליון (משטח 0) הינה באמצעות סולם נייד המתחבר לסולם הקבוע ע"ג הדופן הדרומית בגובה של כ- 4 מ'. הסולם מסתיים במפלס 4, ומשם עולים למפלס 5 ללא עזרים קיימים (כ-2.5 מ'). העלייה למפלס זה הייתה רק לאנשי תפעול ונראה שלא הייתה שמישה מזה זמן רב. קו האפס של הגג הוא משטח משופץ של יריעות ביטומניות המשמשות לאיטום הגג. הרצפה בנויה שיפועים קהים של משולשים. בפינות המפלס חורים לניקוז מי גשמים.

צורת הגג היא של מלבן עם בליטה מלבנית בצד מערב. גדר אדמדמה מקיפה את הגג כולו. הגדר עשויה בטון ומעוטרת דוגמאות בצורת חצאי אליפסה וגופיה, זוג קרנות מזבח מעטרות כל צלע של החומה ההיקפית. הדוגמאות מכוסות פח אדמדם המתאים עצמו לצורתן מלמעלה (כנראה תוספת מאוחרת לשם איטום). ע"פ שתי צלעות מנוגדות (מזרח – חזית לרחוב, מערב- כניסה ראשית מאחור) על הקיר הפונה החוצה בולט מהקיר כד בצבע הקיר, מזכיר כוס יין לקידוש. דוגמת כד מצויה גם בבית הספר של הקהילה, המבנה הצמוד לבית הכנסת. בכל פינות המלבן של הגג המרכזי מצויות קרנות מזבח.

מוטיב זה חוזר ומצוטט לאורך ההיסטוריה היהודית והציונית המתחדשת גם בארץ (מזבח- ראה ניספח 3).

סה"כ קרנות מזבח -12 יח', מהם 2 במפלס 3, 6 יח' במפלס 5, ו-4 יח' מרכזיות במפלס 6.

במרכז הגג חדרון מרובע צבוע בגון ורוד-אדמדם. כל קיר מארבעת קירותיו מחולק לחמישה מלבנים מאורכים בניהם מפרידים פסים בולטים. חלונות עגולים קבועים במרכזם של שלושת המודולים המרכזיים. ע"ג כל קיר ממוקמים 3 חלונות, סה"כ 12 חלונות ע"פ קירות המבנה העליון. בתוך כל חלון מעוגל מותקן עיטור כתר ויטראז'י, המחופה בסורגים המותקנים מבחוץ. 

בחלקו העליון של הקיר מצוי קרניז היקפי מובלט ומעליו קיר נוסף (1 מ'), בשני צדדיו ממוקמות קרנות מזבח מוגדלות ובמרכזו גמלון. במרכז הגמלון ישנו עיטור מינמלסטי של שמש וממנה יוצאות קרניים (אזכור לעיטור חלקו העליון של ארון הקודש, ופנים הכיפה). במרכזו של כל גמלון ממוקמים חצאי עיגולים מוקטנים אשר דרכם נכנס מעט אור מבחוץ לפנים המבנה.

קודקוד הגג הוא "בצל" מוקטן המושחל ע"ג מוט חרוט. פתח פח מוקטן המותקן בקיר המערבי, מאפשר כניסה לתוך החלל הפנימי של המבנה המרובע הכלוא בין הכיפה הפנימית לבין החיפוי החיצוני.

מבנה כיפת בית הכנסת

פנים המבנה- בתוך המבנה ממורכזת כיפת לבנים מחופים בטיח (קוטר 9.5 מ'). כיפה זו הינה הכיפה המתנוססת במרכז התקרה של פנים בית הכנסת. הלבנים מחוזקות על ידי 6 רלסים מברזל.

12 שרוולי אור (קוטר 90 ס"מ) מאסבסט מחברים את 12חלונות המבנה ל-12 חלונות הוויטראז'' הפנימיים.

ממרכז הגמלונים מחוברות קורות עץ קונסטרוקטיביות (30*30*30 ס"מ) אשר מהוות חיזוק לגג רעפי הפח החיצוני. החיפוי העליון של המבנה עשוי מ- 4 מודולים זהים בצורת משולש עם קו שידרה אמצעי אשר מאפשר יצירת זווית של כ-170 מעלות לכל משולש. החיפוי העליון צורתו כפירמידה ותפקידו להסתיר את הכיפה עם סממניה היהודים.

חוץ ופנים - הכיפה משקפת דואליות זו בצורה ברורה ביותר. מבחוץ המבנה מסתיים בגג מרובע, ומבפנים זו כיפה מזרחית. הניגוד הבולט בין החוץ לפנים יכול להעיד על רצון הקהילה לשדר היטמעות סביבתית כלפי חוץ ולא למשוך תשומת לב מיותרת.

מבנה בית הכנסת גדול ומרשים (כך שאין כוונה להחביאו) אך הרצון של אנשי הקהילה היה כנראה לשלבו במארג הסביבתי, ע"י השתלבות עם שאר הגגות בסביבה העירונית וכן ברחוב ולא להבליטו מבחינה אתנית. היהודים הסתירו את שונותם כלפי חוץ, אך בכניסה הרשו לעצמם להיות מי שהם.

התכנון של הבניה בצורה זו מעיד על חשיבה מוקדמת ומדויקת של העניין, ולא בניה ואחריה צורך להסתיר, אלא חשיבה מנוסחת מראש המטפלת בסוגיות של חיצוניות ופנימיות של המבנה, ובעיקר החיבור בין השניים באמצעות שרוולי האור.

 

בית הכנסת הניאולוגי

לצפייה בתמונות ובשרטוטים המתלווים לחלק זה של המאמר, לחצו כאן

תיאור כללי

בית הכנסת נבנה ע"י האדריכל לוידוביץ' מבודפשט וממוקם בסמוך למספר צירים מרכזיים של העיר. הציר הדרומי כולל דרך עירונית הבנויה משני מסלולים לכל כיוון, אל רחוב זה מגיעים כאשר נכנסים לעיר מדרום מערב. הציר הנ"ל ניצב לציר הראשי של העיר המשומרת – המדרחוב המרכזי. הציר המערבי מפנה את התנועה כלפי צפון העיר לכיוון האזורים ההרריים.

בית הכנסת ממוקם בחלקו המזרחי של המגרש ומתפרש ע"ג שטח שבין שני רחובות. בעבר המתחם היהודי התפרש על פני רוב תא השטח הכלוא בין רחובות מויזסובה וגרשקובה. תא השטח הנ"ל כלל את בית הכנסת הניאולוגי, בית הכנסת המשויך לסטאטוס-קוו בחלקה הצפ' מערבי של הרחבה, וכן את בית הספר בחלקו הצפוני. תא שטח זה היה אם כן מרכזי ביותר בתחילת המאה, ונראה ממקומות שונים בעיר. תרמה לחזותו הבולטת של בית הכנסת בחלק המערבי של העיר - הכיפה הססגונית המתנוססת למרחוק. בזמן בנייתו הושווה המבנה לבזיליקה של סנט סטפן בבודפשט.

ע"ג הכיפה התנוסס בעבר סמל מגן דוד (אורך צלע – 320 ס"מ).

יחוד פנים המבנה הינו בשל האכסדרה והבמה האובאלית, העוגב והכיפה בגובה 37 מ' (קוטר 24 מ') .

בית הכנסת נקנה כנראה בדרכים לא כשרות לאחר המלחמה ע"י העירייה. המבנה הוסב להיכל תרבות וכיפתו המקורית נאטמה ע"י תיקרה אקוסטית. משמש כיום כביתה של התזמורת הפילהרמונית הסלובקית.

תיאור חיצוני כללי

בסמוך לכניסה קיימת מבואת כניסה רחבת מימדים אשר הוספה לאחר הסבת המבנה לייעודו החדש. מעל מבנה זה מצויה מרפסת האופיינית למשטרים המז' אירופאים באותה תקופה וכן הותקנו ע"ג הקיר המערבי החיצוני מתחת למרפסת 3 פסלים. אזור זה של החלל מכיל את חלל הכניסה וכן את קומת המשרדים העליונה. חלקו המזרחי של המבנה מכיל את החלק המרכזי של אולם התפילה והכיפה המרשימה.

המבנה החיצוני נצבע בגוון אדמדם (כמו בית הכנסת ברחוב פושקינובה) לאחר המהפכה הקומוניסטית.

אופי הבנייה הינו צנטרליסטי רב צלעי בעל מוטיבים ניאו קלאסיים עם השראות מזרחיות בדמות הכיפה הדומיננטית וחלונות מאורכים מקומיים.
 

תיאור חלל פנימי של אזור התפילה (כללי):

חלל מרכזי- בעל צורה אובאלית ובשל כך מקבל הבניין נופך של אודיטוריום. מכיל כ-600 מקומות ישיבה.

עזרת נשים- צורת הישיבה חבקה את האולם בצורת פרסה עד לאזור הארון (כ-320 מעלות), 500 מקומות.

ארון ועוגב- חיבור קיצוני באותם ימים אשר זכה להד ציבורי בקהילה. בעל מבנה פשוט אך מעוטר לרוב.

מנורה- ממוקמת במרכז התקרה ועשויה מ-4 מפלסים של נורות המותקנים בראש מערכת צינורות.
 

מבנה כיפת בית הכנסת

תיאור דרך ההגעה לכיפה החיצונית - מאזור הכניסה חוצים את הפואייה המרכזי ובמקום להיכנס לחלל המרכזי פונים לעבר המדרגות המובילות לקומה השנייה – קומת המשרדים. משם עולים חצי קומה נוספת ופונים לעבר עליית גג מקומית המובילה אותנו לחלקו התחתון של גג אולם הכניסה. חלל זה מכיל קורות עץ קונסטרוקטיביות חשופות. בחלקו הדרומי של עליית הגג מצויה דלתית קטנה המובילה לכיוון הגג הדרומי חיצוני. בגג זה יש לעבור מפלס של כשני מטרים ומתחילים להקיף את הכיפה החיצונית מצידה הדרומי (1/4 כיפה, 4 צלעות) בגובה של כ-16 מטר ממפלס הרחוב. דלתית קטנה הממוקמת ע"ג הצלע המזרחית (מס' 3) מאפשרת את הכניסה לחלל הפנימי המצוי בין הכיפה החיצוני ובין הכיפה הפנימית.

תיאור חיצוני של הכיפה - המבנה הכללי של הכיפה מחולק ל-12 מודולים אשר חוזרים על עצמם כמעט בכל פריט קונסטרוקטיבי פנימי. צינור קשתי ממוקם בין כל שני פלחים. את הכיפה מעטרים מבחוץ רקמת אריחי אבץ בגווני אדום ושחור (מקוריים), אריחים אדומים מופיעים בחלקו העליון של הפלחים.

כלפי חוץ בנויה הכיפה מ-12 פלחים קשתיים המסתיימים במעין צורת "בצל" מז' ארופאי טיפוסי.

ה"בצל" הינו מבנה פח חלול המונח ע"ג 8 עמודי פח. מבנה זה משמש כמרפסת תצפית היקפית וכן משמש כמוטיב צורני מקומי אשר ניתן לראות כמותו נוספים בסביבה המקומית.

ע"ג ה"בצל" התנוסס סמל מגן דוד ברוחב צלע של 3.2 מ', דבר אשר היה יוצא דופן בנוכחותו והיווה הסבר לשונות ההתנהגותית של הניאולוגים מול האורתודוכסים.

הסמל הועבר לבית הקברות היהודי בעיר בשנות ה- 60 והוחלף בנבל כאשר הוסב המבנה להיכל התרבות.

תיאור החלל פנימי בין שתי הכיפות - הכניסה מהגג החיצוני שטוף השמש לכיוון החלל הפנימי החשוך והמחניק היא קיצונית ביותר. מרווח של כמטר מצוי בין שתי הכיפות בבסיס המבנה. מול הדלת ניצב סולם המוביל לכיוון המרפסת העליונה.

טבעות היקפיות: 5 טבעות עץ היקפיות (30*30*30 ס"מ, אשור אדום) ממוקמות במפלסים שונים לכל גובה הפנימי של הכיפה (6 מ', 9.8 מ', 13.3 מ', 15.5 מ', 16.7 מ'). הטבעות בנויות מ-12 צלעות ומחוברות בניהן ע"י מערכת קורות אלכסונית. הקורות מעוגנות ע"י חיבורי פלטות ברזל בעובי 10 מ"מ המחוברים באמצעות ברגי תבריג ואומי סגירה מאסיביים. יח' המחברות את הטבעות ההיקפיות ורותמות את המפלסים: 0-2, 2-4. 12 :"X"

חיזוקי רצועות אורך: 12 יח' קונסטרוקטיביות אשר נרתמות מצדם החיצוני לכל הטבעות, ומצדם השני יוצרות מעין קשת מצולעת בעלת נוכחות קונסטרוקטיבית מרשימה בחלל.

לכל אורך רצועות הרוחב קשורים כבלי מתכת אשר בחלקם קשורים ליציקת התקרה הפנימית ומהווים חיזוק קונסטרוקטיבי, וחלקם האחר חודרים את הכיפה הפנימית דרך חורים הקדוחים בה לשם עיגון התיקרה האקוסטית אשר נבנתה בשנות ה- 60 וחסמה למעשה את הכיפה המקורית.

תוף פנימי: אליו מתנקזות כל רצועות האורך הקונסטרוקטיביות. גובהו 2 מ', כאשר בסיסו מעט רחב וניתן לסוב את הציר המרכזי. בחלק זה מסתיים הסולם.

מרפסת עליונה - "בצל": בסיס תחתון- מצוי מעל התוף הפנימי ומהווה חדרון ביניים מוגדל לפני המרפסת (גובה 1.5 מ'). בחלקו העליון ממוקם פתח קטן (סגור בדר"כ) המוביל למרפסת.

מפלס עמודים- 8 עמודי פח בגובה 1.6 מ'. ארבעה עמודים פנימיים מחוברים בניהם ע"י חיזוק קשתי בחלקם העליון. כתר בצל- עשוי מפח בלחצנות המחולק למס' חלקים, גובה כללי – 3 מ'.

מוט + עיבוי- עשוי בלחצנות בגובה 2.6 מ'. בחלקו העליון מצוי כיום סמל של נבל.

תיאור הכניסה לחלל הכיפה הפנימי: גודלו של החלל הפנימי ומהמבנה הקונסטרוקטיבי התגלה כעצום. הגיע לידנו תצלום מאחד מארכיוני העיר של הכיפה הפנימית של בית הכנסת. תצלום זה הניע אותנו ללכת וחפש את הכיפה החסומה. לאחר מספר בירורים עם הנהלת המקום ומספר חיפושים בתוך המבנה עלינו לעליית גג המצויה בתפר שבין גג המבנה המשופץ לבין חלקה התחתון של הכיפה. שם, מאחורי דלתית עץ מאובקת, התרגשנו למצוא (ולא בקלות) את הכיפה הפנימית (המעוטרת בתבליט אבן המהווה ביטוי גרפי לכיפת השמיים והכוכבים, אשר במרכזם מפציעה שמש בעלת 12 קרניים) והאטומה כיום ואת האותיות אשר התגלו אט אט ע"ג הדופן והתקבצו למשפט: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו"(..."כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש"). דברים כ"ו, ט"ו.


סיכום

עד האמנציפציה היה קיים תואם בין מבני הקהילה היהודית ובין מבני הנצרות. לאחר החלת האמנציפציה והפנמת זכויות היתר החברתיים של היהודים החלה התפתחות של מבני בתי כנסת בשל הצרכים הייחודיים של הקהילה. החלו לבנות כיפות מונומנטאליות קונסטרוקטיביות (לעיתים גם כיפות משנה המקיפות את זו המרכזית), אשר הוזזו לחזית המבנה (בית כנסת בברלין). הכיפות היו כפולות ופנים הכיפה סימל את רקיע השמיים והשכינה ממעל.

הכיפות הכפולות החלו עוד בתקופת הרנסאנס (ברונולסקי-פירנצה) בגלל צורך קונסטרוקטיבי, עתה חומרי הבניה היו גם מעץ ומתכת כך שהסיבה המבנית הייתה פחות מהותית. סיבות נוספות היו תרמיות והסתרה.

בין אנשי הקהילה האורתודוקסית והניאולגית היו הבדלים רבים אשר באו לידי ביטוי ביחסם למדינה ולשלטון ולאוכלוסיה המקומית.

חלקם העליון של שני בתי הכנסת שנבדקו משקפים יותר מכל את ההבדלים בין שתי הקהילות, במיוחד לקשר עם הסביבה החיצונית וכן גם לנושא הערגה לציון.


נספחים:
נספח 1: בית הקזינו 1910
נספח 2: דרזדן 1840
נספח 3: קרנות מזבח כמוטיבים ארכיטקטוניים
נספח 4: השוואה בין הקהילה הנאולוגית לקהילה האורתודוקסית

 

כתב: שרון דנציג

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > בדיקת מבנה הכיפות של בתי הכנסת והקשרם הסביבתי

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©