דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > יאסי, רומניה > מאמרים - הרלאו > מבוא לקהילה היהודית בהרלאו
מבוא לקהילה היהודית בהרלאו

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

הרלאו- עיר קטנה במרחק שעת נסיעה בדרך פסטורלית מיאש (יאסי), בירת המחוז. בעבר הייתה בהרלאו קהילה יהודית מפוארת ומלאת חיים. כיום נותרו בה כ- 20 יהודים בלבד, ורק בית הכנסת הגדול שרד. ריח של טחב מקירות ספוגי מים מכה בנכנסים לבית הכנסת. כאשר עוברים את ה"שטיבלך" (חלקו הקטן של בית הכנסת, בו מתפללים בימי החורף הקרים) ונכנסים לאולם הגדול, ממלאת את הלב תחושת התפעמות. תקרת בית הכנסת בנויה ככיפה עליה ציורים מרהיבים, המקיפים גם את הקירות, והאור צהוב ורך. חוויה ראשונית זו מבית הכנסת, היא שגרמה לנו לבחור בו כמקום לתיעוד חיי הקהילה. מאמר זה יגע בהיבטים היסטוריים- אדריכליים וקהילתיים, וינסה לפרוש את סיפורה של הקהילה.

רקע היסטורי
הרלאו הינה עיר בצפון מולדובה, אשר שימשה במאה ה- 15 כבירתה. לפי מסורת יהודי הרלאו, היישוב היהודי קיים בעיר כבר מימי שטפאן הגדול (1457-1504). רופאו היהודי של הנסיך הביא אל העיר את משפחתו, שהיוותה את הגרעין הראשוני להתיישבות היהודים בעיר. בשנת 1768 העניק השליט גריגורייה קאלימאקי ליהודים רישיון להקמת בתי חרושת לזכוכית ולנייר, אשר היוו גורם משיכה להגעתם של יהודים רבים לעיר. כבר ב- 1751 התארגנה הקהילה היהודית כגילדה, ובשנת 1834 הפכה לקהילה של ממש.

שלהי המאה ה- 19 ותחילת המאה ה- 20 (1930-1897) היוו את תקופת הזוהר של הקהילה היהודית בהרלאו. 2,030 יהודים חיו בה חיים מלאים ופעילים. חמישה בתי כנסת, מאפיית מצות, מקווה טהרה, בית שחיטת עופות, בית ספר, תלמוד תורה ובנק למתן הלוואות לנזקקים שימשו את הקהילה. באותן שנים, עת נתמלא בית העלמין הישן, הוקצה ליהודים שטח לבית עלמין חדש. בשנת 1910 ניהלו בעיר כ- 212 סוחרים חיי מסחר תוססים, מהם 87 חייטים, 49 סנדלרים, 17 פחחים, 9 נגרים ו- 191 בעלי מקצוע אחרים. באותה שנה למדו בבית הספר 205 תלמידים. לאחר מתן האמנציפציה היו תמיד חברים יהודיים בין חברי מועצת העיר, בדרך כלל נכבדי הקהילה. במהלך השנים הצטרפו היהודים גם למפלגות הרומניות והגדילו את כוחם במועצה. במקביל להשתלבות יהודי הרלאו במועצה המקומית, התקיימה בעיר פעילות ציונית ענפה. סניפים של תנועת "יישוב ארץ ישראל", "התאחדות היהודים ילידי הארץ" ואגודה ציונית פעלו בעיר בהשתתפות יהודים רבים.

בסוף המאה ה- 19 (1900-1899) החלו רדיפות אנטישמיות בהרלאו שגרמו להגירת כמחצית מיהודי העיר. רבים מהם היגרו לארצות הברית דרך הים. למרות ההגירה לא חל שינוי במספר היהודים בעיר, כיוון שרבים מיהודי הכפרים הסמוכים עברו אליה בימי מרד האיכרים (1907).

שואת היהודים בימי מלחמת העולם השנייה לא פסחה על יהודי הרלאו. בסתיו 1940 חנו בהרלאו אלפי חיילים גרמניים. באותם ימים התמנה יון בולפאן לראש העיר שהחל, יחד עם מנהיגים נוספים, ברדיפות שיטתיות אחרי היהודים. כרוזים קומוניסטיים פוזרו בבתי יהודים שלאחר מכן הואשמו ונכלאו בעוון קומוניזם. הם נשלחו לבית הדין הצבאי ביאש ושוחררו לאחר חקירה יסודית. בתום תקופת הטרור של הימים הראשונים, הוזמן הרב מנדל רבינוביץ', רב הקהילה באותם ימים, אל ראש העיר שהסביר לו שמעשי הטרור יפסקו רק בתנאי שהסוחרים היהודיים ימסרו את חנויותיהם לידי אנשי "משמר הברזל". לאחר התייעצות עם ראשי הקהילה, החליטו היהודים לוותר על חנויותיהם, ורבים מהם עזבו את העיר. מלבד החנויות הוחרמו גם נכסים יהודיים אחרים, ביניהם בתים של עשירי הקהילה.

למרות וויתורם של היהודים על נכסיהם, המשיכו הרדיפות והוחרפו מיום ליום. הגברים גויסו לעבודות כפייה וראש הקהילה ובני משפחתו נרצחו על ידי לגיונרים. על היהודים נאסר להתפלל בציבור, והתפילות נערכו בחשאי בבתים פרטיים. בניין בית הספר הוחרם, והילדים למדו בבית הכנסת הגדול. היהודים חויבו לענוד טלאי צהוב, ונאסר עליהם לרכוש מצרכי מזון בשוק אלא בשעות מסוימות. טחנת הקמח, שהייתה בבעלות יהודי, הוחרמה ונאסרה מכירת הקמח לאופים יהודיים, בעוד שעל הנוצרים חל איסור מכירת לחם ליהודים. גם מכירת השמן ליהודים נאסרה.

בדצמבר 1940 החל גל חדש של שוד בתי יהודים. יהודים רבים ברחו מן העיר, החנויות נסגרו והחיים הכלכליים בעיר שותקו. המצב החמיר עד כדי כך שראש העיר פנה אל רב הקהילה בבקשה להשפיע על היהודים לשוב אל העיר והבטיח כי הסדר יושב על כנו. לאחר נפילת "משמר הברזל" (ינואר 1941) התמנו ראש עיר וראש משטרה חדשים לעיר, אשר שילשלו לכיסם מדי חודש סכומי כסף גבוהים שנאספו מהיהודים בתמורה להגנה עליהם. עובדה זו הגנה על היהודים במיוחד ביוני 1941, כאשר הגיעה הפקודה לפנותם מהעיר, וביצועה נמנע על ידי ראש העיר וראש המשטרה. עם זאת לא הצליחו למנוע פקודה כללית אשר בעקבותיה נכלאו 22 מנכבדי הקהילה על ידי המשטרה. הם היו כלואים במשך חודשיים, תחילה בחדר צר ולאחר מכן בתוך בית הכנסת הגדול, ומדי יום איימו לרוצחם. לאחר הפצצה של הצבא הרוסי באזור, הוקל מצבם והסכימו להחליפם לפי תור.

כאשר התקרבה החזית להרלאו החליטו הגרמנים לבצע טבח ביהודי העיר, אך הם לא הספיקו לבצע את זממם מכיוון שהצבא הסובייטי נכנס לעיר משני כיוונים והיחידה הגרמנית נפלה בשבי. באביב 1944 נכבשה הרלאו בידי הרוסים והמשטר האנטישמי תם. בתום המלחמה שבו חיי היהודים בהרלאו למסלולם התקין.
 

דף הבית > יאסי, רומניה > מאמרים - הרלאו > מבוא לקהילה היהודית בהרלאו

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©