דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > יאסי, רומניה > מאמרים - הרלאו > מפת חיי הקהילה היהודית בהרלאו
מפת חיי הקהילה היהודית בהרלאו

להורדת המאמר המלא כקובץ PDF, כולל תמונות ומפה, לחצו כאן

על מנת ליצור תמונה של חיי הקהילה היהודית בהרלאו בתקופת תפארתה, בעזרת חברי הקהילה אותרו מיקומי מבנים קהילתיים אחרים שהיו קיימים בעבר, ואשר את שרידי חלקם ניתן למצוא. מיקומם על מפה ישנה של העיר מראה כי מרבית מוסדות הקהילה (לא כולל בית הספר ובתי הקברות) היו ממוקמים במרכז העיר, בסמוך לבית הכנסת הגדול.

מתוך חמישה בתי כנסת שידוע על קיומם, אותר מיקומם של ארבעה: בית הכנסת של בעלי המלאכות, בית הכנסת הגדול, בית הכנסת של הרב ובית כנסת אחד נוסף.

מתוך מחברת הפרוטוקולים ומתוך שיחות עם חברי הקהילה, ניתן ללמוד כי ארבעת בתי הכנסת שמיקומם אותר תיפקדו כבתי כנסת עד לתקופה תחילת שנות השישים. שלושה מהם נהרסו בתקופה הקומוניסטית.

מספור האתרים להלן מתייחס למפה המופיעה בקובץ המצורף:

1. בית הקברות העתיק
2. בית הקברות החדש
3. בית הספר
4. בית הכנסת של בעלי המלאכות
5. בית הכנסת הגדול
6. המקווה ומאפיית המצות
7. בית הכנסת של הרב
8. בית כנסת נוסף

1+2. בתי הקברות
לקהילה בהרלאו שני בתי קברות. בית הקברות המאוחר יותר, הוקם ככל הנראה בשלהי המאה ה- 18. מפאת חוסר הזמן, לא עסקנו בתיעוד בתי הקברות (למעט ביקור קבוצתי מצולם בבית הקברות העתיק). ההיסטוריון קארה (Kara, 1966) מספר מעט על בית הקברות העתיק. הקבר העתיק ביותר בו הוא משנת 1776- קברה של פייגה בת הרב ברוך שנפטרה בז' שבט. בנוסף, נמצאו במקום מצבות עם עיטורים מיוחדים ויפים- חגורה מקופלת המקיפה את מצבת אליעזר בן אליהו הכהן משנת 1826, עמודים רומאיים על מצבה משנת 1795, מוטיבים של פרחים על מצבה משנת 1797 ועוד.

3. בית הספר
בשנת 1897 פתחה הקהילה בית ספר עממי, אשר נסגר שנתיים לאחר מכן בגלל מחלוקת. שנים אחדות לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה, נפתח בית הספר שוב, ובעזרת "יק"א" הוקם בשנת 1904 בניין מפואר לבית הספר בו למדו כ- 400 תלמידים (פנקס קהילות רומניה, תש"ל). מבנהו המקורי של בית הספר עדיין עומד על תילו, אך כיום הוא משמש כמוסד עירוני.

מבנה בית הספר כיום

4. בית הכנסת של בעלי המלאכות
המבנה המקורי של בית הכנסת של בעלי המלאכות אמנם עומד על תילו, אך הוא עבר שיפוצים נרחבים ומשמש כיום כמכולת.

במהלך איתור בתי הכנסת, כאשר נאמר לנו על ידי חברי הקהילה שהמכולת הסמוכה לבית הכנסת הגדול הייתה בעבר בית הכנסת של בעלי המלאכות, שוחחנו עם בעל המכולת אשר אפשר לנו לסייר במבנה. בשיחה עימו התברר כי המבנה עדיין שייך רשמית לפדרציה היהודית בבוקרשט, המשכירה לו את המבנה מאז שנת 1997. הוא פרש בפנינו תמונות המבנה המציגות את המבנה טרם שיפוצו וגם במהלך השיפוץ. בתמונות ניתן לראות כי המבנה עשוי מקונסטרוקציה המורכבת מעמודים, מסד וקורות בטון, והמליאה עשוייה מקירות בלוקים או אבן לא קונסטרוקטיבים. גגו המשופע של המבנה עשוי, בדומה לבתי כנסת אחרים בסביבה, מפח מגולוון.

מבנה בית הכנסת של בעלי המלאכה כיום

השיפוץ במבנה נעשה בעקבות קריסת אחד מקירות המבנה עקב רטיבות. בסיור במבנה, ניתן היה לראות כי ישנם פתחים רבים שנסגרו ושהחלוקה הפנימית של המבנה שונתה לגמרי. כמו כן ניתן היה לראות את תנורו המרכזי של בית הכנסת, הדומה לתנורים שמצאנו בבתי כנסת אחרים באיזור. לדברי בעל המכולת, לא תמיד שימש המבנה כבית כנסת. כשהיה ילד, שימש חלק מהמבנה כמשרדי הקהילה וחלק כמקום תפילה. הוריו סיפרו לו כי בעבר שימש המבנה כגן ילדים וכתלמוד תורה.

5. בית הכנסת הגדול – ראו מאמר נפרד.

6. המקווה ומאפיית המצות
מבנה המקווה ממוקם בסמיכות גבוהה לבית הכנסת הגדול. לפי ספר זיכרונותיו של חיים זיידמן (1982), בין בית הכנסת לבין המקווה הייתה שדירת עצים. לדבריו היה זה בית המרחץ היחידי בעיר והוא כלל גם חדר אדים (סאונה). תחילה היה בית המרחץ מחולק לשני חלקים (נשים- גברים), אך כאשר נידרש מקום לאפיית מצות, הפך חציו למאפייה. לאחר החלוקה נקבעו ימי רחצה נפרדים לנשים ולגברים.

מבנה המקווה ומאפיית המצות היום

תיאורו של זיידמן מבהיר את המשתקף ממחברת הפרוטוקולים, בה אחד מדיוני המועצה עסק בשאלה האם גם הגברים יוכלו לטבול במקווה לקראת חגי תשרי או רק הנשים, וזאת משום שלאחר שהוקצה חלק מהמבנה למאפייה, גבר העומס על בית המרחץ וכבר לא היה ודאי שניתן לאפשר לשני המינים לטבול בסמוך לחג. המבנה קיים עד היום, והוא משמש כיום כבית קפה וכמקום מסחר של חנויות שונות. כמו בית הכנסת של בעלי המלאכות, גם מבנה המקווה שייך עדיין לפדרציה היהודית בבוקרשט.

7. בית הכנסת של הרב
בית הכנסת של הרב נמצא ברחוב סטפאן צ'רמרה, עליו בנוי כיום בלוק קומוניסטי טיפוסי.

מבנה בית הכנסת של הרב כיום

8. בית כנסת נוסף
בית כנסת נוסף אותר ברחוב בורדוג'ן, עליו בנוי כיום בלוק קומוניסטי טיפוסי.

מבנה בית הכנסת ברחוב בורדוג'ן כיום

חיי הקהילה בעבר

בנוסף לרקע ההיסטורי הכללי, פרשה בפנינו מחברת הפרוטוקולים עולם קהילתי מרתק. מהפרוטוקולים ניתן ללמוד על חיי היום יום, על אופייה של הקהילה, על התנהלות מנהיגיה, על דאגותיה, על ערכיה ועל תחומי העניין שלה בין השנים 1958-1953. את פירוט הדיונים ניתן למצוא בנספח מספר 1. ניתן לראות כי אין עקביות בתדירות המפגשים: בחלק מהחודשים התקיימו מספר מפגשים בכל חודש בעוד בחודשים אחרים לא התקיימו מפגשים כלל. נראה שההתכנסות הייתה לפי הצורך והעניין. מעיון בפרוטוקולים ניתן להצביע על מספר מאפיינים קהילתיים ונושאים מרכזיים אשר חזרו על עצמם בדיוני הקהילה:

חסד ועזרה הדדית - מן הפרוטוקולים עולה כי קהילת הרלאו הייתה אכפתית וסולידארית. חברי הקהילה דאגו לחלשים בה, וסייעו להם בכסף ובטובין (בגדים, עצי הסקה וכדומה). ניתן לראות זאת גם בהחלטה על שיטת גביית דמי החבר (איש בהתאם למשכורתו) המשקפת ערכי עזרה הדדית.

יחס הקהילה לעובדיה - ניתן לראות בפרוטוקולים כי הקהילה הייתה מאוד קפדנית כלפי נושאי התפקידים. בשש השנים המתוארות בפרוטוקולים הוחלפו - מסיבות שונות - הרב, אחראי בית הקברות, אחראי הניקיון והתחזוקה והמזכיר. כמו כן, התקיימו כמה דיונים שעסקו בתנאי ההעסקה, בחישוב ימי החופשה וברישום השעות של המועסקים.

השאיפה לשלום - הקהילה עסקה בהעברת מסרי שלום לחבריה. מדי זמן מה הועברו מסרים של שלום בשלושת בתי הכנסת שהיו קיימים באותה תקופה, בשפות שונות ועל ידי דוברים שונים, ובאחת השנים אף התקיים מצעד חגיגי של כל הקהילה. התקיימו מספר דיונים במועצת הקהילה על חשיבות קידום השלום, על המחאה כנגד נשק גרעיני, ונמצאו אף אזכורים של תאריך ה- 23 באוגוסט, יום הצלת היהודים על ידי הרוסים, כתאריך המסמל שחרור.

הקשר עם הפדרציה היהודית בבוקרשט - הקשר עם הפדרציה היה רציף והכרחי. הקהילה קיבלה מן הפדרציה תקציבים רבים, עצי הסקה ומצות. מדי שנה חויבה הקהילה להגיש לפדרציה דו"ח כספי מפורט. בנוסף, מעת לעת הוקראו לכלל חברי הקהילה מסרים שונים הנשלחים על ידי הפדרציה.

חלוקת מצות - פעילות אחת שחזרה על עצמה מדי שנה היתה חלוקת מצות לקראת חג הפסח. כמות המצות שהתקבלה מהפדרציה, איכותן, איחסונן ואופן חלוקתם העסיקו רבות את מועצת הקהילה.

מספר חברי הקהילה - מאחד הדיונים המופיעים בפרוטוקוליים על כמות המצות שהגיעה לקהילה, ניתן ללמוד כי בין השנים 1953-1958 מנתה הקהילה בין 800-700 יהודים.

חיי הקהילה בהווה
מן הקהילה היהודית התוססת שהייתה בהרלאו לא נותר הרבה. מרבית חברי הקהילה עלו במשך השנים לארץ או היגרו לארצות הברית. רק כ- 20 יהודים ממשיכים להתגורר כיום בעיר, רבים מהם קשישים מאוד, וחלקם אף לא יהודים מבחינה הלכתית (כתוצאה מתהליכי התבוללות). החסד ממשיך לאפיין את שרידי הקהילה - שישה מחבריה נתמכים על ידי הקהילה, ובין החברים מתקיימים יחסי עזרה הדדית יפים. אחת מחברות הקהילה מהווה את הרוח החיה בקהילה כיום. היא דואגת לתחזוקה ולניקיון של בית הכנסת ובתי הקברות, ומסייעת לחולים ולנזקקים בקהילה. בבית הכנסת מתקיימות תפילות רק בראש השנה, ביום כיפור ובפסח. בשאר הזמן עומד בית הכנסת מיותם, נעול ועל חומתו מרוח גריז כדי למנוע כניסתם של זרים.
 

 

דף הבית > יאסי, רומניה > מאמרים - הרלאו > מפת חיי הקהילה היהודית בהרלאו

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©