דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > במסעדה הכשרה שבמתחם חצר קהילת קושיצה
במסעדה הכשרה שבמתחם חצר קהילת קושיצה

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

כמעט בכל ארוחת צהרים ד"ר סיטר - ראש הקהל, פוליטיקאי ועורך דין בעל שם ועוצמה בעיר - ישב כהרגלו לסעוד במסעדה הכשרה שבחצר הקהילה. הוא אינו מפנה לרוב את מבטו אל הישובים או הבאים אך מגיב אל כל מי שפונה אליו ללחוץ את ידו. רוב פגישותיו, לפחות כך נדמה, הן מפגשים עסקיים. הוא נותן את מלא תשומת הלב לסועד מולו ושפת גופו מבטאת את הכבוד והיוקרה שהוא נותן לשותפו לסעודה והחשיבות שהוא מעניק למקום מעצם נוכחותו. ד"ר סיטר גם מעדיף, לרוב, לשבת סמוך לדוכן התשלומים. עצם מיקום מושבו לא מותיר לנוכחים, המנומסים, ברירה אלא להתייחס לנוכחותו בבואם ובעיקר בעת פנייתם לדוכן התשלומים בתום הארוחה. עובדה זו מאפשרת לסועדים להתחכך בו והוא לרוב משיב להם בלחיצת יד או בחיוך חפוז.סוג התחככות זו חשובה הן לסועדים והן לד"ר סיטר בעצמו, היא מקנה לשני הצדדים את המשאב החברתי העיקרי כאן והיא היוקרה.

אינטראקציה כפי שמשתקפת מקטע זה מבטאת את חשיבותה של המסעדה בקונטקסט המקומי יהודי בפרט ובקונטקסט המקומי סוציו-אקונומי ופוליטי בכלל.

בזמן השהות בקושיצה הזדמן לי רבות לסעוד במסעדה הכשרה שבמתחם חצר קהילת קושיצה. מסעדה זו משכה את תשומת ליבי לראשונה משום שלא נשאה שום שלט המעיד על קיומה. גם לא שילוט מחוץ לחצר הקהילה ולא פרסם עיתוני. גם שעות הפתיחה שלה חריגות ממסעדה "רגילה" והן מוגבלות לשלוש שעות בצהרים היום. כך בעודי סועדת השקפתי על הבאים וההולכים והבחנתי שמדי יום בקרו בה מספר סועדים קבועים ומספר חדשים.

סעודות בין חברים מן העבר או סעודות בין אנשי עסקים יהודים ולא יהודים קיימות גם במקומות שונים בעיר אולם לעצם קיומה של סעודה במסעדה הכשרה, שבחצר הקהילה, יתכן ויש משמעויות שהם לא רק גסטרונומיות.

עובדות חריגות מהנורמה המוכרת לי, גרמו לי לשאול את השאלות הבאות: כיצד ידעו הסועדים על קיומה של המסעדה? מה מושך אותם לסעוד דווקא שם? איך הם ידעו על המקום? מאיזו סיבה הם בחרו לסעוד דווקא שם. ולסיכום, האם מפגשים אלו בצהרי היום המתקיימים בקומפלקס של חצר הקהילה במסעדה הכשרה, חושפים בפנינו את הקשרים הקיימים כאן בין חברי הקהילה לבין עצמם ובינם לבין האנשים שאינם יהודים הבאים לסעוד בה?

במסמך זה ברצוני לענות על מרבית השאלות, להביא מספר אירועים חברתיים שהתרחשו במסעדה ותוך כדי כך לנסות ולתת פרשנות מקומית עירונית המשתקפת מתוך האירועים הללו בהקשרים השונים. בעיקר, לנסות ולהבין את הרשת החברתית כפי שמשתקפת מהפעילות סביב המסעדה – הבנת הפונקציה של המסעדה בהקשר החברתי שלה, ובהקשר הגיאוגרפי כממוקמת במתחם קהילה יהודי ומשרתת גם לא-יהודיים.


מתודולוגיה

שדה המחקר היה המסעדה הכשרה בקושיצה. גבולותיו היו בעיקר המתרחש במבנה המסעדה תוך התייחסות להקשר מיקומה שבמתחם חצר הקהילה.

שיטת המחקר התחילה כתצפיות על הסועדים – אופיים, תדירות ביקוריהם, היותם לקוחות קבועים או אקראיים. מאוחר יותר ראיינתי את הסועדים באמצעות ראיון מובנה. בעיות מתודולוגיות: ראשית – בעיית השפה. כיוון שאיני דוברת סלובקית נאלצתי להיעזר בשירותיו של מתורגמן. בכך אובדת חלק מספונטניות השיחה, וכן חלק ממשמעות המילים אובדת בגלל הקושי שבתרגום מדויק. זו בעיה מוכרת בראיונות.

ממצאים ודיון

מששאלתי את הסועדים מה הן סיבות הגעתם כדי להבין מהי הפונקציות העיקרית של המקום בעיניהם קיבלת מספר תשובות. לאחר קבלתן סווגתי את תשובותיהם לחמש פונקציות עיקריות: 

הפונקציה הראשונית הנגלית לעין - הסעודה עצמה. בכל צהריי היום, חוץ מיום ראשון, משרתת המסעדה כל מבקר, יהודי ולא-יהודי כאחד. מהממצאים עולה שרוב הסועדים הקבועים, המגיעים כמעט כל יום, אינם יהודים. הסעודה האהובה עליהם המוגשת היא "הצ'ולנט" בשבת. בתשעים אחוזים מהמקרים הסועדים דווחו על הכרת המקום כתוצאה מקשר עם יהודים תושבי העיר, גם אם אינם מגדירים עצמם חברי הקהילה.

הפונקציה השניה היא המסעדה כמקום היחיד המחלק מזון כשר. משנשאלו הסועדים היהודים לסיבת הגעתם פחות משליש התייחסו בעיקר לחשיבות קיום אוכל כשר. הסועדים ציינו שבעבר, הקומה התחתונה של המסעדה, שמשה כמקום למכירת מוצרים כשרים, בעיקר בשר ועופות. קבלת מזון כשר בסלובקיה הוא מצרך נדיר. רק במספר קטן של ערים סלובקיות תופעה זו קיימת. בנוסף, המסעדה מחלקת מזון כשר על בסיס יומי לזקני הקהילה, תמורת תלוש קניה המסובסד על ידי הקהילה.

עובדה זו מובילה אותנו לפונקציה השלישית והיא המסעדה כמקום מקשר בין חברי הקהילה לבין עצמם. מדי יום ראש הקהל מגיע לסעוד. כך שמצד אחד הוא מראה נוכחות יהודית והצדקה למקום, ומצד שני אקט זה מאפשר לעוד יהודים מהקהילה להתחכך בו. עובדה זו חשובה משום שכמעט ואין הזדמנויות כאלו במהלך השנה חוץ מבתקופות החגים ובכנסים מיוחדים. חברי הקהילה אינם נפגשים בבתי הכנסת ולכן כשמתקיימים אירועים כמו סעודת חג הפסח וחג החנוכה חברי הקהילה מתקבצים במסעדה. סועדים מעידים על כך שהיו תקופות, בעיקר עד שנות השמונים, שאסור היה ליהודים להתקבץ. לכן, משהצליחו להתקבץ במסעדה - ההנאה הייתה כפולה. כנשאל ד"ר סיטר, ראש הקהל, על משמעות חשיבותה של המסעדה כפי שהוא חוזה, לאחר בניית הקזינו החדש, הוא ענה כי המסעדה תישאר במקומה, למרות שגם בקזינו תהיה מסעדה כשרה. מדבריו משתמע שהמסעדה איננה חשובה רק משום חלוקת המזון הכשר בה אלא גם משום חשיבותה החברתית בקומפלקס של חצר הקהילה וכן בהקשר החברתי הקהילתי.

מנגד נשמעו גם דיווחים הפוכים בהם הסועדים התייחסו יותר למזון המוכר והאהוב עליהם מילדותם ולאו דווקא החיבור לזהותם היהודית. הצורך בכינוס קהילתי, בתחושת שייכות ליהדותם, נמצא במקום שני לרובם. רובם מזדהים כסלובקים יהודים ולא ההפך. משמע, היהדות מקבלת אצלם משמעות דתית ולא אתנית. מדיווחי המרואיינים, משתמע שמי שמחפש אחר חיבור לצד היהודי שלו, מוצא מענה לכך לא רק באמצעות החיבור למזון אלא גם בפונקציות אחרות שקיימות בקהילה שאינן מפוצחות בהכרח כמו: הרצאות, הפנסיון ושיעורי ההתעמלות.

מדיווחים אלו וגם מתצפיות עולה שהמסעדה אכן מתאימה למתחם חצר הקהילה שנמצא כיום בסטטוס שבין חי למת. יש בו את בית הכנסת הישן, הנראה כמו בית כנסת רפאים, מול בית הכנסת החדש שמתקשה למצוא מניין לתפילות. בחצר עומד גם הפנסיון, אך לרוב הוא ריק. מתקיימים בה שיעורי התעמלות, אך מגיעים אליהם רק זקני הקהילה.

הפונקציה הרביעית היא כלכלית. הסועדים מעידים על כך שהמזון הוא טעים ובייתי וביחס למחירים בסביבה "הוא גם זול". עובדה זו מסבירה את הסיבה שהמסעדה כמעט בכל יום מלאה למרות שהיא פתוחה בשעות מוגבלות בצהריי היום.

פונקציה חמישית ולא פחות חשובה היא המסעדה כמרכז פוליטי, עסקי. רבים מאנשי העסקים העובדים באזור מתחם הקהילה, יהודים ולא יהודים, מעידים על עצמם שהם מגיעים משום נוחות קרבת המסעדה למקום עבודתם. מרבית מבני המסחר והעסקים אכן סמוכים למסעדה. מעבר לכך, כצופה מן הצד נדמה שרובם של הסועדים באים לעשות עסקים ו"להתחכך" באנשי עסקים אחרים במהלך הארוחה במסעדה. העובדה שאוכלוסייה מעורבת מתיישבת במסעדה מדי יום, בהרכב קבוע או חדש, למרות השוליות שהמסעדה מקרינה, וכן עובדת העדר השילוט וחוסר הפרסום בעיר, מעידות על מרכזיות המסעדה בפוליטיקה של העיר.

אולם, מתוך שיחותיי עם חברי הקהילה נראה שקיים מתח פוליטי בין חברי הקהילה המתרכז סביב המסעדה הכשרה. רבים מחברי הקהילה מסרבים כיום להגיע למסעדה בטענה שהמסעדה לא מכוונת לצרכי הקהילה.

 

יותר מחצי מחברי הקהילה ששוחחתי עמם אמרו שהיו ימים בהם המסעדה הייתה בבעלותם של שני אחים יהודים שעבדו שם והאווירה הייתה נעימה. הם סיפרו שהחלק העליון של המקום שימש כמסעדה שהייתה קטנה מזו של היום, אולם מאז השינוי בבעלים הם מחרימים את המקום מבלי לרצות לפרט מדוע. . שתי קשישות סיפרו שאף פעם לא מוגש עוף ורוב המנות - טעמן לא כפי שהיה בעבר. האוכל הוא יותר סלובקי מאשר יהודי. סועדת קשישה נוספת אמרה שהיא איננה סועדת שם יותר משום שתלוש הסבסוד לזקנים גבוה במחירו ממחיר התלוש בעיר הבירה ברטיסלבה. סועדים אחרים אמרו שמאז שהשתנו הבעלים (והרב הישראלי במקום הוסיף בגנותו "הוא חצי יהודי") כבר לא נעים כמו פעם לשבת ולסעוד שם. הם מספרים על אירועים חברתיים וטקסיים במקום שנעלמו. סועדת אחת אמרה "היום כל מנה היא רבע ממה שאני כמלצרית הייתי מחלקת שם" בהמשך היא מספרת שלעיתים בעבר, היו מגיעים סטודנטים יהודים רעבים שלא יכלו לשלם והיא הייתה מחלקת להם מזון וראש הקהל שילם עבורם בחשאי את הכסף הדרוש לקופת המסעדה.

בתגובה אמרה השפית קטקה, שעובדת במסעדה כיום: "המסעדה היתה נראית נורא בעבר. אנחנו שיפצנו אותה מבפנים ועכשיו הרבה יותר נעים לשבת בה." כששאלתי אותה לפשר הכמות המצומצמת של היהודים היא השיבה: "רוב צעירי הקהילה עוזבים, ובהיעדר ביקוש המסעדה התאימה עצמה לצרכי השוק בעיר" משנשאלה לפשר השעות המצומצמות של פתיחת המסעדה השיבה: "זהו מקום קטן שמטרתו לספק אוכל כשר בכמות מצומצמת, ואינו פועל למטרות רווח. רק באירועים חברתיים גדולים יש צורך בהזמנה מיוחדת מראש של המקום ושל כמות המנות הכשרות הנדרשות." מדברים אלו משתמע שהתרעומת הכללית היא על הפיכת המקום לעסקי ללא זיקה או התאמה לצורכי הקהילה.

 

לסיכום- מתוך הפונקציות השונות שמניתי לעיל נדמה שהמסעדה מקפלת בתוכה משמעויות חברתית כלכלית פוליטית ופיזית הן בהקשר היהודי עבור חברי הקהילה, והן משמעותה בעיני כלל האוכלוסייה הכלל עירונית במקום. בעתיד, לאחר שייבנה המרכז החברתי – הקזינו - ובו תהיה מסעדה כשרה נוספת, מעניין יהיה לבחון מחדש את חשיבותה של המסעדה ואותן הפונקציות שמניתי לעיל, בהקשר החברתי יהודי וכלל אוכלוסייתי.

 

כתבה: הילה אשכנזי

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > במסעדה הכשרה שבמתחם חצר קהילת קושיצה

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©