דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > ספרים בבית הכנסת האורתודוכסי החדש ברחוב פושקין
ספרים בבית הכנסת האורתודוכסי החדש ברחוב פושקין

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

בבית הכנסת האורתודוכסי החדש ברחוב פושקין בקושיצה, בית כנסת שאינו בשימוש מזה מספר שנים, נמצאו 905 ספרים. כמה חודשים קודם הגיעה למקום משלחת נוער גרמנית – נוצרית, שבקשה לסדר את בית הכנסת שאינו בשימוש מזה מספר שנים. במסגרת אותו סדר, אספו בני הנוער את הספרים מתאי המתפללים והניחו אותם מבלי למיינם על בימת בית הכנסת. כך שבאוגוסט 2003, עם תחילת המחקר, נמצאו הספרים בערמות אקראיות על הבימה ובסביבתה.

נערכה דגימה שיטתית פשוטה, היינו – מתוך ערמת הספרים האקראית הוצאו 310 ספרים לצורך מחקר. רק לאחר שהסתיים איסוף הנתונים לגבי המדגם, מוינו כלל הספרים מיון גס לפי סוגיהם. התברר כי רובם המכריע של הספרים (הן באוכלוסייה הנבדקת והן במדגם) הם ספרי תפילה.

הטבלה הבאה מציגה את מיון הספרים לסוגיהם:

 

לגבי הספרים במדגם נבדקו הנתונים הבאים:

1. סוג ותת סוג
2. הוצאה – מקום, שנה, בית דפוס
3. שפת הטקסט
4. פרטים מיוחדים – איורים, כתובות בכתב יד וחותמות שנוספו על הטקסט המודפס

הטבלה הבאה היא דוגמא מתוך מסד הנתונים שנאסף לגבי המדגם

 

* סימני שאלה באים לבטא קיום של כתובת בכתב יד בתוך ספר; כתובת שהפענוח שלה אינו ודאי או שבתנאים הקיימים לא ניתן היה לפענחה כלל
* ההגדרה "לא ידוע" (unknown) באה לבטא מצב שבו לא ניתן לאתר נתון מסוים, אם משום שמצבו הפיסי של הספר גרוע (דפים חסרים, עובש וכדומה) ואם משום שהנתון לא מצוין כלל.

ממצאים
ככלל, ניתן לחלק את הממצאים לשני סוגים. הראשון, ממצאים שניתן להציג באופן סטטיסטי. ממצאים מהסוג הזה הם, למשל, הנתונים על שפת הכתיבה של הספרים. סוג הממצאים השני הוא פרטים מיוחדים שבשל מיעוטם, מורכבותם והשונות שלהם זה מזה, קשה ולעיתים אף לא יעיל להציגם באופן סטטיסטי. ממצא מסוג זה הוא, למשל, איורים או הכתובות בכתב היד שנכתבו בתוך הספרים.
להלן יובא סיכום גרפי של שלושה מן הממצאים הניתנים לעיבוד סטטיסטי והמסקנות שניתן לגזור מהם:

תרשים 1

הערות
גרף זה מבוסס על נתונים של 185 ספרים בלבד. לגבי שאר הספרים שבמדגם - אי אפשר לאתר מידע זה

מסקנות
הספרים בבית הכנסת מהווים חלון לקהילה יהודית בתקופה שמשנות ה- 50 של המאה ה- 19 ועד לשנות ה- 30 של המאה ה-20.


תרשים 2

הערות
גרף זה מבוסס על נתונים של 162 ספרים בלבד. לגבי שאר הספרים שבמדגם לא ניתן לאתר מידע זה.

מסקנות
בתקופה הנדונה (1850 – 1930 לערך) התקיימה באירופה תעשיית בתי דפוס, המוציאה לאור ספרי קודש.
הקהילה היהודית המשתקפת מן הנתונים רכשה בעיקר ספרי קודש שהודפסו באזור פולין של היום (44%) וכן כאלה שהודפסו בוינה שבאוסטריה (38%). קבוצה בולטת נוספת היא ספרים שהודפסו בפראג שבצ'כיה של היום (7%).

העובדה שהקהילה הנדונה רוכשת ספרים שמוצאם בפולין, אוסטריה וצ'כיה עשויה לסייע בקביעת מיקומה הגיאוגרפי של אותה קהילה. יש יסוד סביר להניח שהקהילה המדוברת היא קהילה שחיה באזור סלובקיה של היום, שכן אזור זה שוכן בין פולין שבמזרח לאוסטריה וצ'כיה שמערב. ההשערה שמדובר בקהילה מאזור סלובקיה מתחזקת עם בחינת כתובות בכתב יד וחותמות בספרים.

הרבה מאלה באות לציין את שמו של בעל הספר ואת כתובתו. ניתן למצוא בתוך הספרים כתובות המזכירות כפרים וערים הן ממזרח סלובקיה והן ממערבה.
ניתן להניח, אם כן, שחלק מן הספרים הנמצאים היום בקושיצה, לא היו שייכים ליהודי קושיצה במקור, אלא הגיעו לשם עקב נסיבות היסטוריות. מכאן שבלתי אפשרי, לפי הממצאים שבמחקר זה, להגדיר באופן מדויק את התחום הגאוגרפי בו חיה הקהילה היהודית המשתקפת מן הספרים.

פרט נוסף שהופך את התמונה למורכבת אפילו יותר הוא שהספרים היו בשימוש גם בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. באמצעים שעמדו לרשותי לא ניתן היה לתארך את החותמות או הכתובות בכתב יד, ולפיכך בחלק מן המקרים לא ניתן לקבוע האם פריטים אלה משקפים קהילה יהודית מן התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה או שמא מן התקופה הנדונה במחקר זה.

תרשים 3

מסקנות
הממצאים מעידים על מתח בין שתי מגמות. המגמה האחת, המשתקפת כאן היא מגמה של שמירה על ייחוד יהודי. מגמה זו עולה מן העובדה ש – 99% מן הספרים כתובים גם ו/או רק עברית. המגמה השנייה היא מגמה של השתלבות באוכלוסייה הכללית. מגמה זו עולה מן העובדה ש– 86% מן הספרים מתורגמים מעברית לשפה נוספת. שתי משמעויות קונקרטיות יש לעובדה זו. הראשונה היא שלאוכלוסייה הנוצרית המקומית יש גישה פשוטה לתוכנם של ספרי תפילה יהודיים. המשמעות השניה היא שרב חברי הקהילה היהודית עצמם אינם מבינים עברית ברמה מספקת, ולפיכך נזקקים לתרגום.

באופן מטאפורי ניתן לאמר, שמחד, מקפידה הקהילה היהודית על שמירת זהות ייחודית ומאידך, הקהילה היהודית הנדונה פותחת דלתותיה אל העולם האירופי – נוצרי שמחוץ לה. פתיחת דלתות זו יוצרת דיפוזיה בין המיעוט היהודי לחברה שבה הוא חי.

אותה דיפוזיה באה לידי ביטוי גם באיורים בספרי התפילה, איורים שיש בהם השפעות נוצריות מובהקות (כך, למשל, מתואר אהרון כשהוא עומד על מזבח כנסייתי; משה מתואר כבעל קרניים וכן הלאה); ובהצהרות בעמודים הראשונים של ספרי מוסר, כי כל האזכורים השליליים נגד הגויים מכוונים רק כנגד עכו"ם ולא כנגד נוצרים.


המלצות להמשך מחקר
להלן יובאו מספר נקודות הראויות, לטעמי, לעיון נוסף:

1. בחינת המושגים קודש וחול והיחס ביניהם בראי ספרי התפילה – שאלה זו נובעת מהעובדה שבתוך ספרי תפילה שהם ספרי קודש, נמצאו בין היתר עניני חול מובהקים: חישובים מתמטיים, חותמות של חנויות כלבו והודעה על קצבאות מזון בעת מלחמה.

2. הקשר בין שפה למשתנים אחרים – התפלגות השפות בספרי התפילה מעלה שאלה של קורלציה. האם יש קורלציה בין שפה בה השתמש מתפלל לרמת השכלה? לאזור מוצא? למעמד כלכלי?

3. חותמות וכתובות בכתב יד – טרם נערך ניתוח מעמיק של תוכן הכתובות והחותמות ולא נפטרה סוגיית תארוכן. ניתוח ותארוך עשויים לספק מידע בתחומים שונים, כגון מקורות פרנסה ומקום מגורים.

4. בתי דפוס המוציאים לאור ספרי קודש – במחקר זה נאספו ממצאים ראשוניים בלבד בתחום זה; טרם נערך ניתוח של הבעלות על בתי דפוס אלה, הדינמיקה של שינוי בעלות ומיקום בית הדפוס, וכן סוגי הספרים שהודפסו. כמו כן, נשאלת השאלה מדוע קהילה יהודית זו מייבאת את כל הספרים ואינה קונה ו/או מוציאה לאור ספרי קודש מבתי דפוס בשטח סלובקיה עצמה.

5. השפעות נוצריות באיורים בספרי התפילה – על פני השטח ניתן לזהות השפעות שכאלה, אך מחקר זה אינו כולל ניתוח מעמיק שלהן.

 

כתבה: עתר לבנה

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > ספרים בבית הכנסת האורתודוכסי החדש ברחוב פושקין

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©