דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > מיקום מבני הקהילות במרחבים האורבניים בערים
מיקום מבני הקהילות במרחבים האורבניים בערים

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

מאיסוף החומר הרב שמצאנו בארכיונים ובספרים השונים ערכנו השוואה בין שלשת הערים בהן נעשה תיעוד - קושיצה, פרשוב וברדיוב - ומסקנתינו היא שהקהילה היהודית אמנם היתה מיעוט מובחן אך היוותה חלק מהחברה.

קושיצה

בקושיצה היתה קהילה חזקה מבחינה כלכלית ותרבותית. הקהילה היתה ניאולוגית (רפורמים) ואורתודוכסית. ההשפעה באיזור היתה בעיקר השפעה הונגרית של האימפריה ההבסבורגית.

עד אמצע המאה התשע עשרה אסרו על היהודים להתיישב בתוך חומות העיר. תהליך האמנסיפציה הביא עימו הקלות מהשלטון והיהודים יכלו להתיישב בכל מקום בעיר. הקהילה בשיאה לפני מלחמת העולם השניה מנתה כ- 12,000 תושבים והיוותה כ- 30% מכלל האוכלוסייה. כיום נשארו כ-300 יהודים.

הגיעו לידנו ספרי הכתובות של אוכלוסית העיר בשנת 1900, שנאספו מארכיוני העיר ע"י פרו'פ רודולף קליין. מתוך רשימת הכתובות שנמצאה מאה כתובות הן של יהודים; כמחציתם הצלחנו למפות במפה. ע"פ המפה ניתן להבחין שהיהודים התישבו בכל חלקי העיר ולאו דווקא באיזורים ספציפיים. מתוך אותו ספר שנמצא בארכיון העיר עולה כי מחצית מרופאי העיר היו יהודים, שש מתוך שבע תחנות הקמח העירוניות היו בבעלות יהודית ושלושת רבעי מבעלי המכולת היו יהודים. היהודים עסקו בעיקר במסחר זעיר ובמקצועות חופשיים.


המתחם האורתודוכסי

הקהילה האורתודוכסית התרכזה במתחם פונקציונאלי בעל תפקודים שונים: רב, מקווה, בית מדרש וכו'. פונקציות אילו אופיניות לממסד האורתודוכסי. המתחם עצמו נמצא בקרבה גדולה למרכז העיר שכן מאמצע המאה התשע עשרה הורשו היהודים להתישב בכל מקום שחפצו.בית הכנסת האורתודוכסי צנוע כלפי חוץ ומשתלב בקו חזית הבנינים שעל הרחוב למרות היותו מעוטר כלפי פנים. המתחם עצמו מסוגר מטעמי נוחות- גישה נוחה לפונקציות הראשיות.

בית הכנסת האורתודוכסי החדש שברחוב פושקינובה אינו יושב בקו חזית הבנינים אלה יוצר רחבה מקדימה. צורתו מרשימה ובולטת ברחוב. אין סימנים מובהקים של מבנה יהודי אלא הכתובת שבעברית וסגנון הבניה האורינאלי ששונה מבחינה אורבנית לכל מה שבסביבתו.

מבני הקהילה הניאולוגית: בית כנסת ובית ספר. חלק מהאידיאולוגיה הניאולוגית (שהיא תחילתם של הרפורמים), הוא השתלבות מלאה בעיר. ניתן לראות זאת גם במיקום האורבני של מוסדות הקהילה שאינם נמצאים במתחם מסוגר וכן ע"י הארכיטקטורה של המבנים שמזכירים את הארכיטקטורה המקומית.

פרשוב

היהודי הראשון שהתישב בפרשוב בשנת 1789 הוא מארק הולנדר. ב- 1921 היהודים היוו 20 אחוז מכלל האוכלוסיה ומנו כ-3500 תושבים. לא נמצאו נתונים לגבי מיקום בתי היהודים אך המגמה היתה דומה למגמה בקושיצה. היהודים החלו להתישב בקרבת מרכז העיר רק לאחר האמנסיפציה באמצע המאה התשע עשרה.

המתחם האורתודוכסי נמצא קרוב לחומות העיר ובו הפונקציות האופיניות האורתודוכסיות במבנן מתוחם. לקהילה הניאולוגית שני מבני קהילה.

בארדיוב

ראשית התיישבות היהודים בבארדיוב חלה בתחילת המאה ה- 18. ב- 1940 מנו היהודים בעיר 2441 נפש והיוו כ- 30 אחוז מכלל האוכלוסיה. הקהילה, שמוצאה בעיקר מפולין, היתה מסורתית-חסידית. בין שתי מלחמות העולם היו רוב בתי המסחר בעיר בבעלות יהודית. יהודים עבדו בעיקר במקצועות חופשיים. לדוגמא: ארבעה רופאים מתוך שישה, חמישה עורכי דין מתוך תשעה.

במפה רואים את מיקום בעלי עסקים יהודיים בכיכר העיר שאותרו ע"פ זכרונו של מר מאיר שפירא. 

המתחם – מחוץ לחומות העיר, קטן בהשוואה לשאר הערים בגלל גודלה של הקהילה.
 

לסיכום:
בשלוש הערים שחקרנו ניכרת מגמה של דואליות – מצד אחד, שמרו הקהילות היהודיות על זהות יהודית, ומצד שני השתלבו בכל תחומי החברה.

הקהילות היהודיות הושפעו מהתפשטות האמנציפציה ממערב אירופה למזרחה – קושיצה ופרשוב הושפעו מהאימפריה ההבסבורגית ובארדיוב מהמסורת של יהודי פולין. בשלוש הערים התגוררו היהודים ברחבי העיר .

בכל הערים היתה נוכחות מסיבית של יהודים בענפי המסחר המלאכה ובמקצועות החופשיים.

 

כתבה: מיכל מודריק

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - קושיצה > מיקום מבני הקהילות במרחבים האורבניים בערים

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©