דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - פרשוב > בתי הקברות בפרשוב: האורתודוקסי והישן
בתי הקברות בפרשוב: האורתודוקסי והישן

להורדת המאמר כקובץ PDF הכולל תמונות לחצו כאן

בית הקברות האורתודוקסי ובית הקברות הישן נמצאים בחלקה הצפון מערבי של פרשוב.

בתי הקברות קרובים זה לזה אך אינם סמוכים זה לזה (הכניסה אל שתי החלקות מצריכה פתיחת שערים- המפתחות נמצאים אצל ראש הקהילה).

1. בית הקברות הישן:

בית הקברות ממוקם על חלקה העליון של גבעה. מדרון הגבעה משתפל לכוון דרום. רוב חלקות הקבר ממוקמות בשיפוע מתון על הגבעה אך חלקות הקבר הדרומיות נתונות במדרון תלול.

בבית הקברות הישן מצויה אחוזת הקבר של משפחת הולנדר. אובליסק ענק מצוי במרכז בית הקברות ולמרגלותיו קברי בני משפחת הולנדר. על האובליסק כתוב: "כאן נחות עצמותיה של משפחת הולנדר ומצפות לתחייה". ליאו הולנדר, אשר נפטר ב – 5 ביוני 1887, היה הנקבר האחרון בבית קברות זה.

בבית הקברות מצויים קברי נשים וגברים, מסודרים בשורות, ושביל חוצה אותו לאורכו. חלק ממצבות הקבר שבורות, סדוקות, או נפולות אפיים ארצה. חלק מהקברים הדרומיים הוסטו ממקומם עקב סחף קרקעות.

בית הקברות הישן והאובליסק שבמרכזו

בתוך מתחם בית הקברות יש כ- 300 קברים.

מחוץ לשער בית הקברות, נמצאו קברים נוספים. ייתכן כי אלו הם קברים של מתים אשר נקברו "מעבר לגדר", אך יכולות להיות לכך סיבות אחרות [גידור שאינו מדוייק, קבורה בתקופה מאוחרת וכד'].

כיום, בית הקברות הישן נמצא בתווך שבין מגורים פרטיים וחלקות אדמה חקלאיות של התושבים המקומיים.

 

2. בית הקברות האורתודוקסי:

הקהילה האורתודוקסית נוסדה רשמית ב-20 לאפריל 1871. בשנת 1891 נוסדה חברה קדישא האורתודוקסית, על מנת שלא להיזקק לשירותיה של זו הניאולוגית. בשנה זו הוקם גם בית הקברות.

ספר הקהילה של חברה קדישא (או לכל הפחות זה המצוי בידנו), החל ברישומים מדויקים של סידורי הקבורה בשנת תרנ"ה (1895). בית הקברות שימש באופן רשמי את הקהילה עד שנת 1950, אך עם זאת מצאנו בו מצבות מתקופה מאוחרת יותר.

תיאור בית הקברות:

בית הקברות מצוי על מדרון ושביל חוצה אותו לרוחבו. הכניסה לבית הקברות היא דרך מבנה בית הטהרה. החלק המזרחי של בית הקברות כולל חלקות קבר של גברים וילדים, בעוד החלק המערבי כולל חלקות קבר של נשים וילדות. ישנן מעט מאוד חלקות קבר משפחתיות משותפות. על פי הידוע לנו, סגנון קבורה זה של הפרדה בין נשים לגברים מעיד על סגנון חייה של הקהילה כקהילה אדוקה במיוחד. ההפרדה נועדה למעשה למנוע מצב בו בעת ימות המשיח ותקומת המתים שבעקבותיו, תקומנה נשים שלא לצד בעליהן, ויתערבבו אלו באלו.

הפרדה זו שבין חלקות הגברים לחלקות הנשים יוצרת מראה שונה וייחודי מיתר בתי הקברות בהם ביקרנו במהלך שהותנו בשלוש הערים שבמזרח סלובקיה. ההולך בשביל, הולך למעשה בין מצבות קבורה של גברים, אשר הכיתוב שעל פניהן מופנה כלפי השביל, ובין מצבות קבורה של נשים אשר אף בן מופנה הכיתוב כלפי השביל.

חלק מהמצבות עשויות אבן חול, אבן מקומית וחלקן שיש. המצבות העשויות מאבן חול נמצאות במצב של התפוררות, עד אשר לא ניתן לזהות את הכתוב עליהן.

בגלל מיקומו של בית הקברות על מדרון תלול, וכן עקב תנאי מזג האוויר ותחזוקה לקויה, מצבות רבות נוטות או נפלו אפיים ארצה. חלקן שבורות, חלקן הורמו בחזרה ויוצבו בשכיבה על פני הקרקע (ולא בעמידה, כפי שנקבעו מלכתחילה). ייצוב המצבות בשכיבה, נעשה ברובו על ידי יציקות בטון מקומיות.

שיטת העבודה והמחקר :

במהלך איסוף האינפורמציה במשרדי הקהילה, נחשף בפנינו ספר הקהילה של 'חברה קדישא' האורתודוקסית משנת 1895. בספר ציון שמות הנפטרים ומיקום קבורתם. הספר כתוב בשפה העברית ובכתיבה תמה, ומכיל למעשה רישום מדוייק של נפטרי הקהילה, כולל מיקום קברם, על פי חלוקה לפרצלציה ומספר קבר.

זהו מסמך היסטורי נדיר, אשר בדרך לא ידועה שרד את מלחמת העולם השניה ומוחזק כיום בידי ראש הקהילה, מר שיוביץ. הספר משמש ללימוד מעמיק של חיי הקהילה, שכן כתובים בו פרטים רבים: מי היה חבר רשום בחברה קדישא ומי לאו, מי רכש את חלקת הקבר מבעוד מועד לו ולזוגתו, מי ביקש שיתפללו עבורו ונידב בעבור כך כסף, מי התאבד ואיזה מחלוקות הלכתיות עוררה התאבדותו וכד'.

בעמוד הראשון של הספר כתובה ההקדשה:
"ספר זיכרון לדור אחרון. לשם ולתפארת. לעד למשמרת. שם הורים וזכרון מורים, נרשם בו אשר אספו אל אבותם בנים ובני בני בנים ימצאו אחר מספר את קברתם ואת יום מתתם ויכלו להציב מצבה או לשפוך תפילה על קברי אבותם. ושם יעלה לריח הניחוח למרבה לסלוח ויוסיף מנוח לנשמת אבות יקרות משמי ערבות בני החברא אשר הם שוכבים על נחלת אבות וקברם תחת מספר קרקעות על רשימת המפה נתוו…"

הספר מוקדש אם כן לדורות הבאים למען יוכלו למצוא את מקום קבורת יקיריהם. אך הקדשה זו עמדה בפער עמוק למציאות שם כאמור, נגלה לנו בית קברות במצב של התדרדרות מתקמדת – הן בעקבות הנתונים הפיזיים של בית הקברות, בעיקר מיקומו על מדרון תלול, והן בעקבות הבלאי הטבעי של החומרים מהן עשויות המצבות. בהקשר זה נוסיף כי מנהלת מכון השימור שבפרשוב איתה נפגשנו, דר' פטרנסקה, הסבירה לנו כי הם מאוד מעונינים לעבוד גם בשימור בית הקברות, אך אינם יכולים לעשות זאת. זאת משום שאינם יודעים עברית, ומשום שאף בקרב הקהילה היהודית בפרשוב אין יודעי עברית.

הגילוי של ספר הקהילה, מלבד העובדה כי ריגש אותנו מאוד, פתח בפנינו אפשרות לעבודה מסוג אחר, שאינה דומה לעבודות שאר הסטודנטים בערים האחרות. למעשה הספר הוא מסמך-מפה-כתוב אשר יש לתרגם אותו למפה רגילה.

[למתעניינים ולמבקשים לערוך חיפוש גניאולוגי ראשוני, העתק של הספר הועבר לידי "הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי", ירושלים]

 

לאור זאת, החלטנו על שיטת עבודה המחולקת לשתי מסגרות עיקריות:

מסגרת העבודה הראשונה, כוללת תיעוד ראשוני מסוג הכנת "כרטיס אתר" עבור כל אחד מהמתחמים היהודים המצויים בעיר על כלל המבנים שבהם. בכרטיסי האתר התייחסנו לתיאור מצב המבנה כיום ובעבר וכן לשימושים בהווה ובעבר. כחלק מהכנת כרטיסי אתר אלו, צילמנו את האתרים, חיפשנו חומר תיעודי בספרי היסטוריה, ערכנו מפגש קבוצתי וראיונות אישיים עם אנשי הקהילה היהודית בפרשוב, וכן נפגשנו עם אנשי מקצוע מקומיים – החל מאדריכלים אשר משרדם ממוקם במתחם הקהילה היהודית, וכלה באנשי שימור וארכיונאים. מפגשים אלו הובילונו למפות ולמסמכים שונים המרכיבים את כרטיסי האתר.

מסגרת העבודה השניה כללה התמקדות בתיעוד בית הקברות האורתודוקסי, תיעוד אשר ישמש כבסיס לעבודות שימור העשויות להתהוות בעתיד.

תיעוד בית הקברות האורתודוקסי:

כשיטת עבודה בחרנו בהליך מחקרי, משמע, בחרנו מקטע אורכי הכולל כ- 120 קברי נשים גברים וילדים, מתוך כוונה להעמיק ולאסוף את כל נתוני הקברים תוך השוואה לספר הקהילה, על מנת ללמד על כל מתחם בית הקברות, וללמד על הקהילה כולה.

ההחלטה לעבוד באתר זה לא איכזבה. העושר הטקסטואלי, השפה העברית החיה שהיתה על המצבות, כמו גם העיטורים הייחודים אותם לא הכרנו מבתי קברות בארץ, רגשו אותנו מאוד וחשפו בפנינו את ייחודה של קהילת פרשוב האורתודוקסית, דבר שהפך את החוויה כולה מ"עבודה בבית קברות" ל"עבודה בקרב קהילה".
כמו כן, ניסינו למצוא מספר דברים נוספים:

1) עריכת מיפוי מצבות מעודכן

2) סדר הקבורה בבית הקברות

3) מיקום קברים מול מעמד כלכלי חברתי

4) שימוש במצבות מיוחדות- מבחינת גודל חומרים, עיטורים ופיוטים שונים מול מעמד כלכלי חברתי

לשם כך, הגדרנו מקטע למחקר, והתחלנו בעבודות חשיפה של המצבות (שחלקן היו קבורות באדמה או מכוסות בצמחייה), ובזיהוי ותיעוד מפורט של כל מצבה במקטע תוך כדי איתור והשוואה מול ספר 'חברא קדישא' (ראה נספח מספר 1).

באמצעות הצלבת המידע מול הספר, גילינו כי מספר לא מועט של מצבות, שנפלו עקב תנאי האקלים והזמן, הוצבו מחדש במקומות לא להם. בהעדר יודעי עברית, אין מי שיתאים בין המצבות המופלות ובין המיפוי המופיע בספר.

 

סה"כ נאספו נתונים מ- 67 קברי נשים ומ- 52 קברי גברים. לכל אחת מהמצבות נבנה כרטיס המספק נתונים לזיהוי, ונתונים להשוואה ולמחקר מעמיק יותר. עם שובנו לארץ, התחלנו לקבל פניות מיהודים במקומות שונים (ישראל, ניו יורק, ארגנטינה ועוד) בבקשה לעזרה באיתור מקומות קבורה של בני משפחתם. בזכות החיפוש בספר אחר מקום קבורתו של אחד מבני המשפחה, עלה בידנו אף לבנות אילן יוחסין חלקי.

באשר לשאלות שהצבנו לעיל, עלינו להודות כי נכון ליום כתיבת דו"ח זה, המחקר עדיין בשלבי איסוף נתונים, וטרם הגענו לממצאים מדוייקים. עם זאת, ללא ספק, המיפוי המדוייק שערכנו במקטע המחקר, ישמש עבור אלו החפצים בשימור בית הקברות, כלי להבנת סידורי הקבורה, כמו גם האמצעים הדרושים לקיום משאלת הלב של ראשי חברה קדישא:

"...[למען] ימצאו אחר מספר את קברתם ואת יום מתתם ויכלו להציב מצבה או לשפוך תפילה על קברי אבותם".

 

כתבו: ניר כהן, אבירם וייסה, שירה מאמיה וליאורה חמי-כהן

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - פרשוב > בתי הקברות בפרשוב: האורתודוקסי והישן

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©