דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > מבוא לעבודת התיעוד בברדיוב
מבוא לעבודת התיעוד בברדיוב

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

ברדיוב היא עיר בעלת היסטוריה עתיקה, שהוכרזה כאתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו. מראשית המאה ה- 19 התקיימה בה קהילה יהודית עצמאית, אשר נכחדה בשואה כמעט לחלוטין. מטרת ביקורנו בעיר היתה תיעוד המורשת של קהילה זו.

בברדיוב ישנם שלושה אתרים יהודיים מרכזיים: 1. מתחם הקהילה הישן, ובו בית כנסת, בית מדרש ומקווה 2. בית הכנסת "ביקור חולים" 3. בית הקברות היהודי.

בברדיוב הכרנו את מקס מאיר שפירא, שהיה איש המפתח, תרתי משמע, להיכרותנו את האתרים היהודיים ואת עברה המפואר של הקהילה היהודית. מר שפירא, הנחשב ל"יהודי האחרון בברדיוב", הוא בן העיר ששרד את השואה ושב אליה. הוא כבן 80, אלמן מזה 13 שנה, בניו חיים בארה"ב. נראה כי המטרה אותה הציב לעצמו היא שימור המורשת היהודית בברדיוב כפי שהוא רואה אותה. למבני בית הכנסת הישן ובית המדרש ניתן להיכנס בהסכמת בעלי עסק מוצרי הסניטציה הממוקם בו, אך המפתח למקווה נמצא ברשות מר שפירא. מפתחות בית הכנסת "ביקור חולים", המשמש עד היום כבית כנסת פעיל עבור מר שפירא ותיירים מזדמנים, נמצאים ברשותו של מר שפירא והכניסה אליו נעשית בהסכמתו ובנוכחותו. הוא שומר על המבנה ועל תכולתו בקנאות, ולא מאפשר גישה לחלקים מהם. גם מפתחות בית הקברות היהודי נמצאים ברשותו והכניסה לאתר, ואל האוהל העומד במרכזו, נעשית בהסכמתו ובנוכחותו. למרות שרשמית שייך רכוש הקהילה היהודית בעיר ל"איחוד הקהילות היהודיות של סלובקיה", שמרכזו בברטיסלבה, מר שפירא הוא זה הדואג בפועל לאתרים ומפקח על הגישה אליהם. תיקונים ושיפוצים שנעשים על ידו ממומנים על ידי תרומות, אם יש.

יחסו הראשוני של מר שפירא אלינו היה אמביוולנטי, והוא לא היה שותף להתלהבות התיעוד שלנו. לפיכך התחלנו את עבודתנו בבית הכנסת הישן, הנמצא במתחם חברת האינסטלציה, ובארכיונים בעיר, בחיפוש אחר שרטוטים, תכניות ומסמכים אודות המבנים והקהילה היהודית בעיר. בהמשך העבודה רכשנו את אמונו והוא פתח בפנינו ברצון את אולם התפילה של בית הכנסת "ביקור חולים" ואת בית הקברות. חדרים מסוימים בבית הכנסת "ביקור חולים" נותרו נעולים בפנינו כמעט עד סוף הביקור. בגלל מצב מיוחד זה לא היתה העבודה רציפה בכל האתרים, אלא עברנו מאתר לאתר על פי שיקוליו של מר שפירא. עקב כך התחדדה מודעותנו להשוואות ולתהליכים בחיי הקהילה היהודית בעיר, ויכולנו לבחון אלמנטים ושינויים שונים במהלך העבודה.

נוכחותו של מר שפירא איתנו בכל שלב סיפקה מימד אנושי ואישי לאתרים – העבודה היתה מלווה בהסברים, סיפורים וזכרונות על האתר, על העיר, על חברי הקהילה ועל סיפורים שונים מההווי שלה. כך נחשפה בפנינו תמונה עשירה ומפורטת של המקום ושל הקהילה היהודית בו, מתחילת המאה ה- 20 ועד מלחמת העולם השנייה. תהליך העבודה היה מלווה בתחושות בלשות וגילוי, שהוסיפו לדרמטיות הממצאים ולחשיפת האתרים.

בדו"ח זה בחרנו להציג את הדברים מנקודת מבט מדעית יותר ואישית פחות. ראשית כל יוצג רקע כללי על העיר ועל הקהילה היהודית בה. היתה זו קהילה מיוחדת מאוד יחסית לקהילות יהודיות אחרות במזרח סלובקיה – משקלה של חסידות צאנז היה בה רב ביותר, היא היתה דומיננטית מאוד בחיי העיר והיחסים הטובים שבין יהודים ונוצרים בברדיוב באו לידי ביטוי בפיזור בתי העסק ובתי המגורים של היהודים במרכז ובפעילות מוסדות החינוך בה. כמו כן מתוארות קורות הקהילה במהלך השואה ולאחריה.

לאחר מכן יתוארו האתרים אותם תיעדנו וממצאי התיעוד. התחלנו בשני בתי הכנסת, שסגנונות הבנייה שלהם שונים למרות שנבנו על ידי חברי אותה קהילה. ביחס לכל אחד יתואר הידוע לנו אודות המבנה וקורותיו, הסגנון הארכיטקטוני שלו והסיבות לבחירתו. בעקבות זאת יובא תיאור כל מבנה, מבפנים ומבחוץ, כפי שמצאנו אותם.

הפרק על בית הקברות יעסוק במתודולוגית העבודה שלנו, על כל הבעיות הקשורות באתר, ובניתוח הממצאים שאספנו.

העבודה שעשינו התמקדה במחקר היסטורי ובתיעוד מצב נתון בשטח. אך מה עושים מכאן והלאה? כאמור הוכרזה ברדיוב אתר מורשת עולמי, ונעשתה בה עבודת שימור מרשימה של המרכז ההיסטורי. לקהילה היהודית המפוארת שפעלה בה לא נותר זכר, וגם האתרים היהודיים ששרדו בה נמצאים בשלבים שונים של הרס ובלייה. בפרק האחרון בדו"ח זה ננסה להתמודד עם המציאות שפגשנו מנקודת המבט של שימור ארכיטקטוני, תוך התייחסות לשאלות של זהות וזכרון – מה יש לשמר? מדוע? איך ועבור מי?

השתדלנו להציג כאן את התמונה באופן השלם ביותר שהיה ביכולתנו. חלק מהאתרים בהם עבדנו מוזנח והרוס, חלקים מהם בלתי נראים או שאינם נגישים כיוון שהם מכוסים בכלי אינסטלציה וכלי עבודה או בצמחיית פרא, לחלקים אחרים לא היתה לנו גישה. בחלק ממה שהצלחנו לתעד הגענו לרמת פירוט גבוהה ביותר, כגון דגמי עיטורים או מספר רב של מצבות שתעדנו. בדו"ח זה השתדלנו להציג תמונה כללית כדי לתת לקורא מושג על הממצאים שבשטח. חומרים נוספים שלא נכנסו לדו"ח ניתן למצוא ב- CD המצורף לו.

 

כתבו: צפרה זיו, לי פיניש, לילך צ'לנוב, דניאל הורוביץ ודותן גורן.

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > מבוא לעבודת התיעוד בברדיוב

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©