דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > מתחם בית הכנסת הישן בברדיוב
מתחם בית הכנסת הישן בברדיוב

להורדת המאמר כקובץ PDF הכולל תמונות ושרטוטים לחצו כאן

במאמר זה נדון בשלושה מרכיבים של מתחם הקהילה הישן: בית הכנסת הישן, בית המדרש (בית הכנסת החדש) והמקווה.

תוכנית קרקע ומבט-על על מתחם הקהילה הישן: 1- המקווה, 5- בית המדרש, 6- בית הכנסת

 1. בית הכנסת הישן

בית הכנסת עומד ב- Dlhy Rad ("הרחוב הארוך") מס' 30.

על פי הספר "Synagogues Without Jews" בית הכנסת הישן הוא חלק ממתחם שנודע בכינוי "הרובע, או הסברביום, היהודי" (The Jewish Suburbium) הממוקם קרוב למרכז ההיסטורי של העיר. מתחם זה היווה את מרכז הפעילות החברתית והדתית של הקהילה היהודית. הוא נוצר כבר בסוף המאה השמונה-עשר וכלל בית כנסת ובית מדרש. בנוסף היו בו ישיבה, מקווה ובית מטבחיים.

ראשון במתחם נבנה בית הכנסת. על לוח ההקדשה הקבוע מעל הכניסה לאולם התפילה מתואר תהליך בנייתו: יוסף בן נחום גוטמן, החל בבנייה אך נפטר בפתאומיות לפני סוף העבודה. חתנו, יצחק הרפודר, השלים את העבודה 22 שנים לאחר מכן, ב- 1829/30. בית הכנסת נבנה ככל הנראה במקום בו עמד קודם לכן בית תפילה מעץ. על פי עדותו של מר שפירא נבנה בית המדרש בגלל בעיות חימום בבית הכנסת, וכן משום שבית הכנסת כבר לא היה גדול מספיק כדי להכיל את כל המתפללים. אנשי הקהילה למדו והתפללו בבית המדרש, ובבית הכנסת הישן התפללו בערבי שבת, בשבתות ובחגים. בימי חול היו שלמדו כל היום, היו שעבדו ולכן באו להתפלל כ- 20-30 דקות ואז עזבו. כך היה עד שנת 1929, אז נבנה בית הכנסת "ביקור חולים".

יחד עם בית הכנסת הישן נבנה במתחם גם מקווה, צמוד למקום בו נבנה אחר כך בית המדרש. בשלב מאוחר יותר נהרס המקווה ובמקומו נבנה מקווה חדש במקום בו הוא עומד היום. המקווה שימש יהודים ולא יהודים.

כבכל קהילה חסידית גם בבית הכנסת הישן התפללו בנוסח ספרד. מבנה בית הכנסת הוא אחד משני בתי הכנסת היחידים בסלובקיה הבנויים בסגנון תשעת החללים. בית הכנסת השני הבנוי בשיטה זו נמצא בסטופבה, ליד ברטיסלבה. סגנון בנייה זה הוא אחד משלבי ההתפתחות הארכיטקטונית של בתי הכנסת הנובעת מבעיית מערכת היחסים החלליים שבין הבימה וארון הקודש, ובינם ובין המתפללים.

מבט אל גומחת ארון הקודש (בתחתית התמונה) דרך עמודי הבימה

למרות שארון הקודש קיבל חשיבות רבה יותר כמקום קבוע לספרי התורה, עדיין אין הוא משתלט על החלל לגמרי. זאת משום שהתפילה איננה עיקר הפעילות במקום - בית הכנסת משמש גם כמקום התכנסות לעדה, כבניין חילוני מעיקרו. אילו היתה התפילה הפעולה הבלעדית בו, הדורשת כיוון מובהק, היה חייב הארון להיהפך לנקודת מוקד והיה כופה על החלל מגמות ציריות-אורכניות, כמו במבני הכנסיות הנוצריים. בחלל בית הכנסת ניכרת יותר מגמת המרכזיות בגלל הבימה השולטת בו באופן מעשי וענייני גם יחד. היחס בין הארון לבימה ויחסם אל החלל ואל מערך הישיבה הוא הרעיון הבסיסי של פנים בית הכנסת.

אחד משלבי התפתחות בית הכנסת בימי הביניים הוא החלל בעל ארבעה עמודי התווך, שהתהווה בפולין של המאות ה- 16 וה- 17. הצורך להדגיש את מקומה המרכזי ומעמדה השולט של הבימה מצא את ביטויו בקשר שבינה ובין הבניין. בית הכנסת בעל ארבעת עמודי התווך הוא צורה ארכיטקטונית חללית עצמאית יהודית. לא תמיד היה צורך הנדסי ממשי בתמיכה של ארבעת העמודים, אך הכללה ושילוב של הבימה בצורה פיזית ומוחשית במערכת התמיכה הובילה לחוויה חללית מוחלטת יותר. הרעיון לבש צורת תמיכה מרכזית הנושאת את הקימור ומתפצלת לארבעה עמודים תוך הכללת הבימה ביניהם ויצירת חלל בתוך חלל. רעיון זה עמד ביסוד טיפוס בית הכנסת שנבנה בווריאציות שונות בכל תחום המושב היהודי במזרח אירופה ובמרכזה.

סידור הישיבה בבית הכנסת הישן ובבית המדרש בברדיוב היה זהה – הבימה עמדה במרכז והספסלים סודרו סביבה. בבית הכנסת היה שולחן קטן לכל מתפלל, כמו לחסידים בפולין. בבית המדרש היו שולחנות ארוכים באורך חמישה מטרים.

על פי מר שפירא בשנת 1941 נערכה בבית הכנסת תפילת יום הכיפורים. בית הכנסת היה מלא כשהגיעה ההודעה שהגרמנים באים. פולין אינה רחוקה מברדיוב, והאנשים ידעו מה משמעות הדבר. כל הצעירים ברחו, וכשהגרמנים הגיעו לבית הכנסת הם מצאו בו את הזקנים בלבד. החיילים פתחו בשיחה עם המתפללים והסבירו להם שהם צבא ממושמע ולא יעשו דבר לאף אחד. בעקבות זאת חזרו כולם והמשיכו את תפילת יום הכיפורים. באפריל 1942 נאספו 3,700 יהודי ברדיוב בחצר הקהילה לקראת שילוחם לאושוויץ. הם כתבו את שמותיהם על הקירות החיצוניים של בית הכנסת, בכל מקום בו יכלו. כיום לא נותר דבר משמות אלה. בזמן המלחמה שימש המבנה את הגרמנים כאורווה, כחלק מניסיונם להרוס את תדמית ההקדש היהודי. מתוך 3,700 חברי הקהילה שבו מהמחנות רק 205, כולל ילדים, אך בית הכנסת לא שב לשמש כבית תפילה.

אחרי המלחמה, בשנות החמישים, הפעילו גורמים חקלאיים לחץ על היהודים השבים שיתנו להם להשתמש במקום כמחסן לדשן. בלית ברירה הם הסכימו. מאז משמש המקום למטרות מסחריות. חוץ מבית המטבחיים, כל מבני המתחם עדיין עומדים על תילם, וכיום הם משמשים חברת אספקה למוצרי סניטציה כסדנא וכמקום אחסון.

כשוצלב האבל, נשיא צ'כוסלובקיה לשעבר, ביקר במקום בשנת 1991, הוא הכריז על בית הכנסת ועל המתחם כולו כמונומנט היסטורי. לוח הקדשה שנקבע על הקיר הדרומי של בית הכנסת מתאר את חשיבותו ההיסטורית ואת מעמדו כאתר לשימור.

תיעוד מילולי פנים

בית הכנסת בנוי סביב חלל ריבועי גבוה, שבמרכזו ארבעה עמודים המחלקים את חלל אולם התפילה לתשעה חלקים. העמודים תומכים בתקרה מקושתת המחולקת לתשע כיפות. לכל כיפה ארבע צלעות מקושתות כך שנוצר לה בסיס ריבועי או מלבני. ארבע הכיפות שבפינות התקרה ריבועיות ואלה שביניהן מלבניות. הכיפות שבפינות גבוהות במקצת מהכיפות המלבניות שביניהן. הכיפה המרכזית ריבועית ונמוכה במקצת משאר הכיפות.

מארבע פינות הכיפה המרכזית יורדים ארבעה עמודים ריבועיים, התוחמים את הבימה. אל הבימה עולים מצפון ומדרום בחמש מדרגות עץ.

לאורך הקירות, מנקודות המפגש של כל זוג קשתות, יורדים שני תבליטי עמודים. הם זהים בעיצובם לארבעת העמודים שבמרכז האולם ומגיעים עד כגובה מטר מהרצפה. תבליטים אלה מחלקים את הקיר לשלושה חלקים – שני הצדדיים רחבים והמרכזי צר.

במרכז הקיר המזרחי גומחה גדולה, מלבנית ומקושתת, ומשני צידיה תבליטי עמודים. מימין ומשמאל להם חצובות בקיר ארבע גומחות מקושתות קטנות יותר מכל צד. שתי הגומחות הקרובות ביותר למרכז רחבות, השש האחרות צרות יותר. לפני הגומחה המרכזית בנויה במת אבן אליה מובילות ארבע מדרגות התופסות כ- 2/3 מרוחבה.

גומחות לצד ארון הקודש

האגף המערבי של המבנה כולל לשתי קומות, כך שחלקו התחתון של הקיר המערבי מחולק לשלושה חלקים על ידי תבליטי עמודים היורדים מהתקרה עד הרצפה. בחלק המרכזי ממוקם פתח הכניסה לאולם – פתח מלבני מקושת. מפלס האולם נמוך מעט ממפלס חדר הכניסה המוביל אליו.

מעל הכניסה קבוע לוח הקדשה לבוני בית הכנסת, כתוב באותיות מרובעות. הכתובת המופיעה עליו:

"זה שנים ועשרים מהשנים עברו

וידי יוסף החלו ליסד הבית

אבל באבו נקטף והבניין לא גמרו

כמעט עלה בארמנותיו שמיר ושית

עדי המשרה על שכם חתנו הגיע

ויצחק בא וכפיו פרוש לא-ל המערכה

לא נתן שנות לעיניו לא נח ולא הרגיע

עד ועתר לו אלקיו ותשלם המלאכה

בר"ח אלול שנת והיזה מקדש מעט לפ"

5589

משמאל לכניסה נמצאות שתי גומחות מרובעות, אחת מהן שימשה כקופת צדקה. משמאלה, מעט גבוה יותר, ישנו חלון הפונה אל חדר הכניסה.

בחלקו העליון של הקיר המערבי שלושה פתחים.
לאולם שישה חלונות, שניים בכל אחד מהקירות המזרחי, הצפוני והדרומי. החלונות מלבניים ומקושתים. דפנות הקיר העבות הולכות וצרות כלפי החלון כך שנוצר אפקט של פרספקטיבה. החלונות קבועים בשלישים הימני והשמאלי של כל קיר. בקיר המזרחי הם ממוקמים מעל כל אחת מרביעיות הגומחות. לאולם רצפת עץ.

העיטורים

קירות האולם צבועים בצבע צהבהב. החלק התחתון של הקירות, של העמודים, וכן הבימה צבועים לבן. העמודים צבועים ורוד.

תשע הכיפות מעוטרות באותו סגנון: במרכז פרח סטוקו לבן מוקף עיטור מצוייר בסגנון צמחי מסוגנן, מורי, ותחום בטבעת סטוקו. סביב הטבעת עיטורים גיאומטריים וצמחיים מסוגננים באדום ובכחול. במרכז הכיפה המרכזית, מעל הבימה, מצוייר מגן דוד גדול. במרכזו פרח סטוקו לבן מוקף טבעת סטוקו תכולה על רקע כחול המעוטר בכוכבים בכחול כהה. ששת משולשי המגן דוד צבועים תכלת ובמרכזם מוטיב צמחי מסוגנן. סביב המגן דוד עיטורים צמחיים מסוגננים.

עיטור תקרת הבימה

על הקיר המזרחי, מעל שני החלונות וגומחת ארון הקודש, ישנן כתובות. מעל הגומחה המרכזית מופיעה הכתובת "כתר תורה". מעל שני החלונות פסוק בשני חלקים: מימין – "ממזרח שמש עד מבואו", ומשמאל – "מהולל שם יי" (תהילים קי"ג 3). הכתובות כתובות בכתב מרובע ומופיעות על רצועה תכולה מקושתת. האותיות צבועות לבן עם צל כחול.

עזרת הנשים

אולם מלבני בקומה השנייה, בעל רצפת עץ. הכניסה מהקיר הדרומי הצר. בתקרה שלוש קשתות באותו סגנון של האולם – שתיים ריבועיות וביניהן אחת צרה. בקיר המערבי שלושה חלונות – מתחת לכל כיפה רחבה חלון מלבני מקושת, ומתחת לכיפה הצרה חלון עגול. בקיר הצפוני קבוע חלון מלבני. בקיר המזרחי שלושה פתחים מקושתים הפונים אל אולם התפילה. פתחים אלה הם ברוחב כיפות התקרה ומתחברים אליהן.

העיטורים בעזרת הנשים

במרכז כל כיפה בתקרה פרח סטוקו לבן מוקף טבעת סטוקו. הרווח שביניהם צבוע תכלת ואדום. הכיפות צבועות בצהבהב וניתן לראות עליהן שרידי עיטורים גיאומטריים. במרכז הכיפה הצרה ישנו מגן דוד מוקף עיגול. הקירות צבועים צהבהב ומעוטרים בקו מתפתל, נחשי, אחיד באדום.

על פנים הקשתות הפונות לאולם התפילה ישנם שרידים של עיטור, כנראה העיטור המקורי של הבניין בעת בנייתו. במרכז הקשת המרכזית מצוייר דגם של מעויין בתוך ריבוע. במרכז שתי הקשתות הצדדיות מופיע מגן דוד בתוך עיגול. העיטור צבוע בצבע כהה על רקע בהיר.

שרידי מזוזה נמצאו על משקוף חדר פנימי המהווה המשך של חדר המבואה לאולם התפילה. בפינת חדר המבואה עומד כיור בטון משושה, ומעליו חיבור לברז.
 

תיעוד מילולי חוץ

הבנין מלבני, בנוי לבנים אדומות מטויחות.

הכניסה לבית הכנסת הישן כפי שצולמה בשנות ה-80
(התמונה לקוחה מארכיון השימור של ברדיוב)

הכניסה למבנה ממוקמת בחזית הדרומית. מהכניסה לבניין בית הכנסת לא נותר הרבה. במקור היא נבנתה בסגנון אימפריאלי - שני גרמי מדרגות הובילו אל שתי כניסות לעזרת הנשים בקומה השנייה, הימנית היתה לגברים והשמאלית לנשים. מתחתיהן היתה כניסת הגברים.

אל פתח הכניסה לעזרת גברים יורדים ממפלס הרחוב בשתי מדרגות. הפתח מקומר ומחוברות אליו שתי דלתות עץ מלבניות מקומרות. מימין ומשמאל לפתח זה בולטות אבנים מן הקיר (שרידי קשת) ובליטות בטיח מעידות על קירוי משופע לגרם המדרגות שהוביל לכניסה העליונה. מעל לפתח עזרת הנשים, בגובה הכרכוב, בולט גמלון חיצוני שהגן על הכניסה. לאורך שרידי הגגון מעל פתח עזרת הנשים ישנם שרידים של עיטור צמחי מצויר בצבעי חום-אדום כהה.

מימין לכניסה שני חלונות מלבניים ומקושתים. מסגרתם מדורגת כמעין תבליט. בראש החלונות תבליט בצורת אבן ראשה טרפזית.
בחיבור בין הקירות לגג ישנו מעין כרכוב. הטיח, בצבע צהוב-חום, מתקלף עד לגובה החלונות וחושף את אבני הבנין. חלקן לבנים וחלקן אבנים לא מסותתות.

בין שני החלונות קבועה כתובת זכרון לזכרם של 3,700 היהודים שנשלחו ממקום זה למחנות המוות.

בחזית המערבית שלושה פתחים: שני חלונות מלבניים מקושתים, ובמרכז הקיר חלון מעוגל גבוה מהם. משמאלו בולטת ארובה לכל אורך הקיר עד גובה הגג. החיבור בין הקיר לגג דמוי כרכוב.

הטיח מקולף בחלקו התחתון של הקיר וחושף את אבני הבנין שהן אבנים לא מסותתות.

בחזית הצפונית חמישה פתחים: שתי כניסות מלבניות ומקושתות, חסומות מבפנים בדלתות עץ משוקעות, ושלושה חלונות מלבניים מקושתים, אחד מעל הפתח הימני מבין השניים ושני האחרים משמאלו במרחקים שווים.


2. בית המדרש (בית הכנסת החדש)

תיעוד מילולי חוץ

מבנה מלבני בן שתי קומות, מטוייח בצבע צהבהב-חום.

הכניסות למבנה ממוקמות בחזיתות הצפונית והדרומית. בחזית הצפונית שלושה חלונות. היא מעוטרת בדגמים גיאומטריים ובדגם לבנים צרות ומתרחבות לסירוגין. כל חלון מוקף תבליט דמוי שני עמודים התומכים בקשתות שבראשן אבן ראשה.

החזית הצפונית של בית המדרש

בחזית הדרומית פתח כניסה רחב, מוביל למבואה מקורה ובה דלת פנימית. לימין הפתח חלון קטן ומעליו שני חלונות נוספים מלבניים. בצידה הימני של החזית חלון נוסף וגומחה בקיר.

בחזית המזרחית קבועים ששה חלונות מלבניים מקושתים, והיא מעוטרת באותם דגמים שמעטרים את החזית הצפונית. במרכז הקיר, באופן המחלק את החלונות לשלושה ושלושה, מקטע אטום ומעוטר בדגמים גיאומטריים.

החזית המערבית מחולקת לשלושה חלקים: שני הצדדיים בולטים והמרכזי שקוע. בכל אחד מהצדדים קבוע חלון מלבני גדול מקושת. בצד השמאלי חלון מלבני נוסף, לא מקורי. החלק האמצעי השקוע מחולק לרוחב לשנים באמצעות מרפסת מסורגת. בחלק התחתון שני חלונות, בחלק העליון שלושה. כל החלונות מלבניים. חלקה התחתון של החזית הבנויה לבנים אדומות חשוף והחלק העליון מטויח בצבע אפור-כתום. הגג בולט מעבר לכרכוב.

3. המקווה

תיאור מילולי חוץ

הכניסה למקווה מתוך חצר הקהילה

המבנה בנוי בצורת ריש על הפינה הדרום-מערבית של המתחם. האגף המזרחי היה אגף הנשים, המערבי היה אגף הגברים וכלל את חדר ההסקה.

בצלע הצפונית של האגף המזרחי של המבנה היתה קבועה ככל הנראה הכניסה מתוך חצר הקהילה. בקיר קבועות שתי דלתות מלבניות סימטריות, גבוהות מאוד. מעל כל אחת חלון עגול. המשך הקיר לכיוון מזרח בולט קצת יותר כלפי החצר. בקיר זה קבועים שלושה חלונות מלבניים.

הקיר המזרחי של אגף הנשים צבוע ורוד וקבועים בו ארבעה חלונות במרכזו. בחלון הימני קבועה המסגרת המקורית העשויה עץ. מסגרת זו כוללת בחלקה העליון שני פתחים מרובעים, ובחלקה התחתון שני פתחי החלון, בראשם כרכוב הנתמך על ידי עמודים, אחד מכל צד, ומעליהם כרכוב נוסף הרץ לכל רוחב החלון. בין שתי כנפות החלון מגולף עמוד שבראשו מעין כרכוב צר.

לרוחב הקיר, מתחת לגג, ישנו כרכוב.

מתוך האגף המערבי, של הגברים, עולה מגדל מים – מגדל לבנים בן שתי קומות.

הקומה התחתונה מטוייחת בחום, קבועה בה דלת עץ מלבנית ומשמאלה חלון מלבני. הקומה השנייה היא מגדל המים, העולה מתוך הקומה הראשונה. בפינה הדרום-מזרחית קבועה בו דלת היוצאת אל גג הקומה הראשונה. הבניין צבוע ורוד עז, מתקלף, ועל דרום הקיר המזרחי של אגף הגברים נראים סימנים בטיח המעידים שאולי היה שם גרם מדרגות שהוביל אל הדלת שבמגדל.

החזית הדרומית הנראית מהרחוב הינה סימטרית ומחולקת לשלשה חלקים שווים. בחלק המרכזי פתח כניסה מלבני ושתי דלתות עץ. משני צידי הפתח חלונות מלבניים. בכל אחד מן החלקים החיצונים ארבעה חלונות - שניים מלבנים ושניים בצורת מלבן מקושת, לסירוגין. החלונות מסורגים בדוגמאות גיאומטריות שונות.

שני החלקים החיצוניים מקורים בגג משולש והחלק העליון האמצאי במעין כיפה. על הכיפה קישוט אבן מעוגל. בגג הימני 2 ארובות, אחת בכל צד.

לכל אורך החזית כרכוב מעוטר בתבליט מעוגל בצורת סימן שאלה. החלק העליון מטויח בלבן. בחלק התחתון ממסגר טיח לבן שלושה חלקים מטויחים בכתום-ורוד.

בחלק הימני בין החלון הראשון לשני קבוע לוח זיכרון בדוגמת יד שורטת. המצבה כתובה עברית ומתחתיה כתובת בסלובקית ובעברית "לזכר נשמות קדושי עמנו 1992".

 

כתבו: צפרה זיו, לי פיניש, לילך צ'לנוב, דניאל הורוביץ ודותן גורן.

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > מתחם בית הכנסת הישן בברדיוב

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©