דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > בית הקברות היהודי בברדיוב
בית הקברות היהודי בברדיוב

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

רקע כללי
בית הקברות היהודי נפרד מאתרי הקבורה הנוצריים הנמצאים בעיר, והוא ממוקם כ- 1.5 ק"מ צפונית-מזרחית מהמרכז ההיסטורי של העיר. יש עדויות לכך שבית הקברות היה קיים כבר מסוף המאה ה- 18, והוא המשיך לשמש את חברי הקהילה היהודית בעיר במהלך המאות ה- 19 וה- 20. המצבה הקדומה ביותר שמצאנו בו הוקמה בשנת 1829. להערכתנו מניין הקברים בבית הקברות עומד על כ- 1,000.

צורת בית הקברות מלבנית והוא כולל שתי חלקות. החלקה המוקדמת נמצאת בחלקו הצפוני, שטחה כשליש משטח בית הקברות, ובה נקברו חברי הקהילה עד סוף המאה ה- 19 לערך. כיום היא מכוסה בצמחיה צפופה ורוב המצבות בה נמצא במצב התפוררות מתקדם, חלקן נפלו ונשברו. לא ברור מה היתה מדיניות ההפרדה בין קבורת גברים לנשים בחלקה זו, גם בגלל מצב המצבות. בנוסף לכך אין בה חלוקה מסודרת לחלקות קבורה וייתכן כי מצב פיסי זה נגרם בשל תהליכי בלייה והתפשטות הצמחייה.

החלקה המאוחרת נמצאת בחלקו הדרומי של בית הקברות, שטחה כשני שליש משטחו, והיא שימשה את הקהילה במהלך המאה ה- 20 ועד היום. היא שמורה במצב יחסית טוב - רוב המצבות עומדות ועדיין ניתן לקרוא את הטקסטים שעליהן. זאת למרות שגם החלק הדרום-מזרחי שלה מכוסה בצמחיה עבותה. בחלקה זו נערכה הפרדה ברורה בין קבורת הנשים לקבורת הגברים, חלוקה שהתקיימה עד לחורבן הקהילה היהודית בברדיוב בשואה. הקבורה בחלקה זו נערכה בשורות מסודרות על-פי תאריכי הפטירה. במרכזה ניצב "אוהל", בו נקברו רבנים מחסידות צאנז ששימשו בשעתם כראשי הקהילה בעיר. באוהל נקבע גם לוח זיכרון לזכר הנספים בשואה.

מבט אל החלקה החדשה בבית הקברות היהודי

מתודולוגית העבודה
עקב מצב הצמחייה בבית הקברות הוגבלה עבודתנו לשטחים החשופים בלבד. בחירת המצבות נעשתה על פי מצבן ומידת הקריאות והבהירות של הטקסט והעיטור עליהן.

עבודת התיעוד בבית-הקברות כללה הכנת כרטיסי מצבה. כל מצבה תוארה באופן מילולי והטקסט שעליה הועתק אל השדות המתאימים בכרטיס. שדות אלה כוללים פרטים אישיים על זהות הנפטר/ת (שם, גיל, תאריך פטירה), מיקום המצבה בבית-הקברות, הטקסט והעיטור. במקרים בהם הטקסט לא היה קריא, ניסינו לפענח את הכתוב על ידי מישוש החריטה על גבי המצבה. מצבות שכוסו בטחב שייפנו בעדינות בנייר זכוכית, ובמקרים בהם דבר לא עזר העתקנו את הכיתוב לנייר פרגמנט ע"י פחם וניסינו לפענח את התוצאה.


ניתוח הממצאים
אחת הבעיות בהן נתקלנו בבואנו לעבד את החומר שתיעדנו בבית הקברות היא העובדה שכבר לא קיימת קהילה יהודית בעיר, ומהמסמכים שמצאנו בארכיונים עלה מעט מאוד בנוגע לאישים, אירועים ומנהגים של הקהילה. לפיכך עיקר החומר שעלה בידינו לגבש לקוח מתוך הטקסטים על המצבות ומפענוח משמעות הסמלים והעיטורים שעליהן. חומר זה מתייחס ברובו לנפטרים עצמם, ומאפשר ללמוד על השמות ששימשו באותה תקופה, על תפקידים ומקצועות של חברי הקהילה, מעט על סמלים יהודיים וקבליים שהיו בשימוש בתקופה הנידונה, מעט על תחושת השייכות של הקהילה לאימפריה האוסטרו-הונגרית.

תחום נוסף עליו אפשר ללמוד מהמצבות הוא הסגנונות האמנותיים ששימשו את יהדות האזור והתפתחותם, בתוך הקהילה בפרט וביחס לאמנות במזרח אירופה בכלל, במהלך המאות ה- 19 וה- 20. כך למשל ניתן לראות כיצד בא לידי ביטוי השינוי בסגנונות ארכיטקטוניים במזרח אירופה בצורת המצבות בבית הקברות בברדיוב. בחלקה הישנה, שככל הנראה היתה פעילה בעיקר במהלך המאה ה- 19, רוב המצבות שחשפנו הן מצבות עגולות, שחלקן העליון מקושת. בחלקה החדשה עשינו טיפולוגיה מגוונת יותר של המצבות, לעגולות, משולשות (דמויות אובליסק דו-מימדי), בארוקיות פשוטות, בארוקיות מסוגננות ודמויות מזבח.

 טיפוסי מצבות בבית הקברות היהודי

אנה קמיאנסקה (Anna Kamienska), בהקדמה לספרה של מוניקה קרז'בסקה (Monika Krajewska) על בתי קברות בפולין, מתארת את עושר הסמלים שניתן למצוא על המצבות בבתי קברות יהודיים במזרח אירופה . חוץ מסמלים הקשורים ישירות במוות, כמו עץ גדוע, שעון חול, אוניה, נרות כלים ועוד, מופיעים פרחים וצמחים, חיות מסוגים שונים – מיתולוגיות ואפוקליפטיות כמו גריפונים ולוייתנים, אקזוטיות כמו אריות וטיגריסים, או מוכרות ויומיומיות יותר כמו חסידה, כלב ופרפר. חיות אלה יכולות להתייחס לנפטר בכמה מישורים. בפרשנויות התלמודיות ניתן למצוא אמרות כמו "חזק כאריה", "עירני כעיט", "קל כצבי", וייתכן שבחירת חיה מסוימת מתייחסת לאחת מתכונות הנפטר. לעתים קרובות קשורה החיה בשם הנפטר, כמו יונה או צבי.

חפצים המופיעים על המצבה קשורים גם הם לרוב למקצוע, תפקיד או שם הנפטר. כך על מצבת כהן יופיעו ידיים בברכת כהנים, על מצבת לוי יופיע מפתח, כד מים או יד השופכת מים מכד, על מצבת סופר יופיעו נוצה, ספרים או ארון ספרים, על מצבת מוהל יופיע סכין או כסא אליהו. הכתר, המסמל את התורה, יכול להעיד גם על השתייכות הנפטר למשפחה חשובה, ממנהיגי הקהילה.

על מצבות נשים מופיעים בדרך כלל סמלים הקשורים לתפקידן כנשים, כמו פמוט המסמל את נרות השבת. לפמוט בדרך כלל שניים או ארבעה קנים, ולפעמים שבעה – כלמנורת המקדש.

סמלים הלקוחים מהתנ"ך יכולים להעיד על שם הנפטר בעקיפין. כך יכולים להופיע כלי נגינה על מצבה של אשה בשם מרים, איילה תופיע על מצבת נפטר בשם נפתלי, מזרקה או באר יופיעו על מצבת אשה בשם רחל, זכר לפגישתה את יעקב ליד הבאר, ואסם עם מקנה יסמל את שמה של רבקה, זכר לפגישתה עם אליעזר.
גם סמלים קבליים יכולים להופיע על מצבות, כמו מגן דוד המתקשר לידיעת העולם שמעבר, לשבעת כוכבי הלכת ולימי השבוע.

עושר הסמלים בבית הקברות בברדיוב רב, ונמצא בעיקר בחלקה הישנה. מבין הסמלים המקובלים בבתי קברות יהודיים מצאנו רבים: דגמים צמחיים, חיות רבות, פנטסטיות יותר או פחות, כתרי תורה, ידיים בתנוחת ברכת כהנים, כדי מים, וכן דגמים גיאומטריים. על קברי נשים רבות מצאנו פמוטים עם מספר משתנה של קנים.

 מקבץ סמלים על מצבות בבית הקברות

כפי שמציינת קמיאנסקה, עם חדירת הסגנון המודרני נחלשו הקונבנציות המסורתיות המקובלות, בעיטור המצבות כמו גם בשאר תחומי היודאיקה . בבית הקברות בברדיוב ניתן לראות זאת בברור במעבר לחלקה החדשה, בה לרוב המצבות צורה אחידה, הטקסטים החרוטים עליהן פחות מליציים ופיוטיים והעיטור עליהן פשוט מאוד יחסית לאלה שבחלקה הישנה.
 

מצבות בחלקה החדשה בבית הקברות

על מצבות רבות הוספו בשלב מאוחר יותר כתובות המנציחות קרובי משפחה שניספו בשואה.

 

כתבו: צפרה זיו, לי פיניש, לילך צ'לנוב, דניאל הורוביץ ודותן גורן.

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > בית הקברות היהודי בברדיוב

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©