דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > הצעות שימור וסיכום - ברדיוב
הצעות שימור וסיכום - ברדיוב

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

עד מלחמת העולם השנייה היתה בברדיוב נוכחות יהודית חזקה ובולטת. קיימים בעיר שלושה אתרים שזהותם היהודית אינה מוטלת בספק – המתחם היהודי הישן, בית הכנסת ”ביקור חולים” ובית הקברות. מודעות תושבי העיר לקיום המבנים וזהותם נמוכה ביותר. מצב האתרים בכי רע – הבניינים נמצאים בשלבים שונים של הרס והתפוררות, בית הקברות מכוסה צמחיה והמצבות בו מתפוררות.

האזור המוכרז כאתר מורשת עולמי כולל את שני אתרי בתי הכנסת, ויש אומרים כי גם לעובדה שקיימים בעיר אתרים יהודיים בעלי ערך היסטורי, תרבותי ואדריכלי רב הייתה תרומה להכרזתה של ברדיוב כאתר מורשת עולמי. בית הקברות לא נכלל בתכנית המורשת העולמית, אך למרות זאת אנו חושבים כי לשלושת האתרים צריך להיות מעמד שווה בתכנית השימור. זאת כיוון ששלושתם יחד, באופן בלתי נפרד, יוצרים תמונה כוללת ומקיפה של חיי הקהילה היהודית בעיר. לפיכך יש להרחיב את תכנית העיר כאתר מורשת עולמי כך שתכלול גם את בית הקברות, כחלק מרכזי בחיי הקהילה היהודית, קהילה שהיוותה חלק בלתי נפרד מהעיר עד מלחמת העולם השנייה.

מטרת השימור היא להציג בפני המבקר פנים מסוימים של חיי הקהילה היהודית שפעלה בעיר ולחשוף אותו למורשת היהודית ששרדה. קהל היעד של שימור זה הוא תושבי ברדיוב וסביבותיה, וכן תיירים – מרחבי סלובקיה והעולם, יהודים ולא יהודים.

בשלושת האתרים יש לסדר שילוט והכוונה, כך שיופיעו על מפת התיירות של העיר ויהיו נגישים למבקרים. בכל אתר רצוי שיופיע שלט המתאר את האתר, את ההיסטוריה שלו ואת תפקידו בחיי הקהילה.

בית הכנסת ”ביקור חולים”:
בהיעדר קהילה יהודית פעילה בעיר איננו ממליצים להחזיר לשימוש את האתרים כבתי כנסת וכבית קברות פעילים. למרות זאת, לעיר ולסביבותיה (בעיקר למרחצאות ברדיוב) מגיעה תיירות יהודית לא מבוטלת, ובית הכנסת ”ביקור חולים” משמש את תיירים אלה בעת הצורך. כבית הכנסת הנמצא במצב הטוב והשלם ביותר מבין השניים, אנו מציעים להפוך אותו למוזיאון הקהילה היהודית בברדיוב. אולם התפילה ועזרת הנשים ישומרו כפי שהם, וישמשו בעת הצורך כבית כנסת פעיל לתיירים יהודיים. החדר האחורי, ששימש כבית כנסת קטן וכבית מדרש, ושני החדרים הצמודים לעזרת הנשים בקומה השנייה ישמשו כאולמות תצוגה של המוזיאון.
שימור בית הכנסת כמוזיאון וכבית כנסת פעיל בשעת הצורך יבטיח אפשרות קיום טקסים דתיים ויאפשר לחשוף את המבקר להיסטוריה היהודית בעיר בצורה זמינה ולא על פי תיאום מראש.

מתחם הקהילה הישן
מבנה בית הכנסת הישן ריק לחלוטין. הוא מתפורר במקומות שונים מבפנים ומבחוץ, ועל התקרה נותרו שרידים של העיטורים המקוריים. כיוון שכך נראה לנו שאין טעם לשחזרו כבית כנסת, אך יש צורך לשמר את המבנה עצמו (הקירות, העמודים) ואת העיטורים ששרדו. בית המדרש שונה לחלוטין מבפנים ולכן נותר לשמר רק את חזיתו החיצונית. גם המקווה נמצא במצב של הרס מתקדם, ויש לשמר את מה שאפשר מהמבנה.

לדעתנו בית הכנסת ”ביקור חולים” במתכונתו המשומרת יענה כמיטב היכולת על הצורך במתן תמונה היסטורית הולמת. לפיכך מצאנו שאין טעם לשחזר את מבנה בית הכנסת הישן כבית כנסת ואנו ממליצים להפוך את המתחם לאתר תרבות הכולל אולם הרצאות, מסעדה וכדומה. כמבנה ציבור מסוג זה ימשוך אליו האתר קהל ויחשוף אותו למבנים העומדים בו. אנו ממליצים בכל מקרה לקבוע שילוט המתאר את ההיסטוריה והשימוש של מבנים אלה.
אפשרות נוספת היא להקים במתחם מוזיאון ליהדות סלובקיה, או מוזיאון שואה, דווקא בגלל שהעיר היא אתר מורשת עולמי בעלת מעמד יוצא דופן המושך אליו תיירות. מוזיאון זה יתקיים בנוסף למוזיאון שיוקם בבית הכנסת "ביקור חולים", או לחילופין שני המוזיאונים יהוו אגפים שונים של מוזיאון גדול אחד שיהא ממוקם בשני האתרים. יש לבחון אם תהיה לכך דרישה מצד הקהל.

בית הקברות היהודי
שימור ותחזוקה נאותים של האתר יכללו ניקוי של הצמחיה כך שכל המצבות יהיו חשופות ונגישות. שימור המצבות ימנע המשך התפוררותן ויאפשר קריאה קלה של הטקסטים והתבליטים. סלילת שבילים ברחבי בית הקברות תאפשר גישה לחלקות השונות. כך יישמר זכר קהילה שנכחדה.


סיכום

בלומדנו על ההיסטוריה של קהילות יהודיות בתפוצות, על קורות היהודים בשואה, על אמנות וארכיטקטורה יהודית, מצטיירת בראשנו תמונה המורכבת מפיסות וחלקים שונים. העבודה במסגרת הפרויקט "מסע אל המורשת היהודית" הפכה תמונה זו למציאות רציפה, לתמונה תלת מימדית, המשלבת בתוכה עבר הווה ועתיד.

הגענו לברדיוב עם רקע כללי על העיר ועל הקהילה היהודית שחיה בה. המפגש הראשון שלנו היה עם הצבעים, עם המבנים, עם מרכז היסטורי בו חיה ופעלה הקהילה היהודית, שכאתר מורשת עולמי לא השתנה הרבה בעשרות השנים האחרונות. בכל זאת הורגש שמשהו השתנה – ההיעדר, האין הבולט כל כך של הקהילה היהודית בעיר. אולי תחושה זו לא תהיה חזקה כל כך עבור התייר הממוצע, אך אנו הגענו לברדיוב בחיפוש אחר שרידים למה שהיה וחלף.

קהילת יהודי ברדיוב היתה שונה במקצת מהקהילות היהודיות בקושיצה ובפרשוב. מקורה היה בפולין, ולכן היה אופיה החסידי בולט מאוד. בכל זאת דמו קורותיה לאלה של קהילות אחרות, כמו המעבר ממגורים מחוץ לחומות אל תוך תחומי העיר, התרחבות תחומי העיסוק של חבריה, התרחבות המעורבות במנהל, במסחר ובכלכלת העיר, הגידול במספר חברי הקהילה ומגוון הזרמים הדתיים, הציוניים ואחרים שפעלו בה עד מלחמת העולם השנייה, אז מנתה הקהילה כמה אלפי חברים. השואה פגעה בקהילה זו באותה עוצמה שפגעה בקהילות אחרות, אך תוצאותיה היום הם היעדר מוחלט של יהודים בעיר, למעט מר שפירא, "היהודי האחרון בברדיוב".

האתרים היהודיים בעיר משקפים כל זאת, ואף יותר. מתחם הקהילה הישן נבנה במאה ה- 18 מחוץ לחומות וכלל את כל השירותים להם נזקקת קהילה יהודית – בית כנסת, בית מדרש, מקווה, שוחט. בית הכנסת נבנה על פי המסורת האדריכלית והאמנותית של תחום המושב היהודי במזרח אירופה – חלל מחולק לתשעה חלקים על ידי ארבעה עמודים שביניהם בימה מרכזית ודומיננטית. בעקבות הגידול בקהילה נבנה בית המדרש, ששימש גם הוא כבית כנסת. המקווה שימש יהודים ולא יהודים, עדות לקשרים הענפים ולפתיחות ההדדית של חברי הקהילה היהודית ובני העיר.

רעיונות ואידיאולוגיות שפשטו בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה לא פסחו על ברדיוב. אמנם לא קמה קהילה ניאולוגית בעיר, אך ננקטה עמדה בנוגע לפילוג בין אורתודוכסים לניאולוגים בהצטרפות הקהילה לארגון הקהילות האורתודוכסי. בית הכנסת החדש, "ביקור חולים", נבנה בתחילת המאה ה- 20 עבור צעירי הקהילה בסגנון אחר, מודרני, שענה על טעם וצרכים משתנים בליטורגיה היהודית. החלל, סידור הישיבה והעיטורים עוצבו כולם בסגנון שונה מאלה של בית הכנסת הישן. בית הכנסת "ביקור חולים" לא נבנה כחלק ממתחם יהודי אלא כמבנה בודד. שאר מוסדות הקהילה היו מפוזרים ברחבי העיר – חדרי תפילה ציבוריים ופרטיים, שוחט, ספריות, מועדוני תנועות נוער יהודיות – סלובקיות וציוניות. גם היהודים כבר לא היו מרוכזים באזור אחד אלא התגוררו ברחבי העיר, בעיקר במרכזה. אפילו מצב המבנים היום משקף את קורותיהם בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה.

בית הקברות חשף בפנינו פן יהודי כללי יותר. עושר המצבות והסמלים היהודיים שעליהן משקפים את העושר האמנותי ביהדות, על מגוון משמעויותיו. נוסחים שונים המופיעים על המצבות והסמלים המעטרים אותן מתייחסים לשם הנפטר, למקצועו, למעמדו בקהילה, לתכונותיו המיוחדות. הם עושים זאת ישירות או בעקיפין, כשמהצופה נדרש ידע מקדים כלשהו בספרות יהודית ובתפישות ואמונות יהודיות. גם המעבר לחלקה החדשה בבית הקברות משקף תהליכים היסטוריים ואמנותיים שעברו על הקהילה, ביחס בין גברים ונשים, ביחס לנוסחים של טקסט, עיצוב שהושפע מארכיטקטורה ואופן השימוש בסמלים שונים.

בנוסף למה שעולה ממיקום האתרים בעיר, מאופיים האדריכלי ומסגנונם האמנותי העשיר מר שפירא, מארחנו, את התמונה שקיבלנו בסיפורים אישיים, זכרונות, חוויות – שלו ושל חברי הקהילה, מאז ילדותו ועד היום. גם הוא, כמו מבני בתי הכנסת, מהווה שריד לקהילה, לתקופה עשירה וססגונית בעלת הווי תוסס.

מצב מבני הקהילה, בית הקברות, והיותו של מר שפירא היהודי האחרון בעיר מעוררים שאלות נוקבות בנוגע למה שיישאר בעתיד, מהו זכרון ואיך יש לשמרו. כקבוצה ישראלית ויהודית נחשפנו לשאלות של זכרון וזהות בצורה המוחשית ביותר, כפי שעלו מהמורשת הבנויה ומהמפגשים עם אחרון חברי הקהילה. עבודתנו בעיר מהווה שלב ראשון בניסיון להגדיר ולתעד את המורשת היהודית בברדיוב, ובניסיון להציע תכנית שימור עתידית של מורשת זו.

 

כתבו: צפרה זיו, לי פיניש, לילך צ'לנוב, דניאל הורוביץ ודותן גורן.

דף הבית > קושיצה, סלובקיה > מאמרים - ברדיוב > הצעות שימור וסיכום - ברדיוב

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©