דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
ראיונות

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

במהלך שהותנו בסלובקיה ערכנו ראיונות בשני מרכזים – קושיצה ופרשוב. ראיון נוסף נערך בבארדיוב.

מטרות הראיונות :

  1. ליצור תקשורת אישית בשיחות אחד על אחד בין חברי המשלחת לסלובקיים.
  2. לקבל תמונה רחבה ואנושית על חיי הקהילה לפני השואה, במהלכה וכיום.
  3. להשלים את המידע שהתקבל מהמבנים, הארכיונים ואחרים באמצעות נק מבט אישית.

ההערכות לראיונות :

  • במהלך ההכשרה בארץ נפגשנו עם בעלי מקצוע שהעשירו אותנו במידע וגישות לגבי הראיונות.
  • לפני הראיונות חברי המשלחת קיבלו תדרוך על פי הדגשים הבאים:
  • להשאיר את הראיון בספירה האישית, ולא כתחקיר היסטורי. להתמקד בסיפור של האדם ולא באירועים כלליים שניתן לאסוף באמצעים אחרים.
  • כדאי שהראיון יערך על פי רצף אירעים כרונולוגי, כדי לא להתפזר ועל מנת שיהיה סדר לסיפור.
  • לברר פרטים על חיי היומיום, אפיזודות מיוחדות ותיאור מקומות.
  • לא להיכנס לטיפול לתפקיד טיפולי.
  • ליצור בסיס של הקשבה, אמון הדדי והענקת תחושת השתתפות למרואיין.
  • רגישות ללאופי המרואיין תוך כיוון הראיון לפיו ( קצר רוח, פתוח, נבוך וכו' )
  • לשים לב למקום בו נעשה הראיון והקשרו לסיפור החיים
  • ניתן לצלם, לכתוב ולהקליט רק בהסכמת המרואיין
  • במקרה של ראיון מתורגם, לשים לב גם לשפת גוף

תיאום הראיונות
נעשה באמצעות יוסי שטיינר, רב הקהילה ואיש הקשר שלנו במשלחת. השתדלנו לאסוף מידע מוקדם על המרואיינים כמו – גיל, שפות, קשר לקהילה כיום וכו'. מעבר לכך תיאמנו זמן ומקום מפגש.

נתונים על הראיונות
ערכנו מספר ראיונות, רובם בקושיצה, חלקם בפרשוב, אחד בבארדיוב. רוב הראיונות היו מתווכים באמצעות מתורגמן: יוסי שטיינר, אחד הסטודנטים שליוו אותנו, או קרוב משפחה שידע אנגלית. בד"כ הראיונות הועברו מסלובקית לאנגלית ולעברית ולהפך. עם רוב האנשים נפגשנו דרך יוסי שטיינר, אך היו כאלה שאנו יזמנו מתוך מפגשים עם הקהילה או עניין מיוחד.

לא כל הראיונות היו עם יהודים. ראיינו את מזכירת הקהילה, השמשית, האחות הסיעודית סוציאלית של הקהילה, סטודנט סלובקי שליווה את המשלחת ואחרית המסעדה.

רוב הראיונות היו עם אנשים מבוגרים (גילאי 65-95 ), ניצולי שואה. כמה ראיונות עם הדור השני החברים בקהילה, שניים עם דור שלישי, מתוכם אחד היה ראיון משפחתי - אב וביתו.

כל המרואיינים הם תושבי סלובקיה, מלבד הבת מהראיון המשפחתי, שעלתה לישראל, ורב הקהילה שהוא אזרח ישראל השוהה בקהילה הסלובקית בשליחות.
עוד בין המרואיינים: ראש הקהילה כיום ולשעבר, מתעד בתי קברות ויוסי שטיינר, שמלבד סיפור אישי כניצול שואה, סיפר על הקהילה ואורחותיה.

מגבלות הראיונות מצד המראיינים :

  • חוסר מקצועיות – אף אחד מאתנו לא התמחה בעניין
  • חוסר התמקצעות – לרוב האנשים יצא לראיין פעם או פעמיים, כך שלא היה זמן ללמוד ולשפר מראיון לראיון.

מצד שני ניתן לראות מגבלות אלה גם כיתרונות, כיוון שבאנו בגובה עיניים ומתוך עניין אישי ולא מקצועי, כך המרואיינים הרגישו נוח והקשרים שנוצרו היו מיידיים וחמים.
עוד יש לציין, שהגישה היתה כך מראש ובמכוון, מטרת הראיונות הייתה הקשר האישי לא פחות מהמידע, והמגמה היתה לתת לכמה שיותר חברים להשתתף בקשר הנ"ל.
 

מגבלות הראיונות מצד המרואיינים :

  • אנשים מבוגרים, זיכרון מעומעם לעיתים.
  • פרשנות שהשתנתה עם השנים.
  • התרגשות רבה במיוחד בסיפורי השואה.
     

מגבלות אובייקטיביות :

  • תיווכו של יוסי שטיינר, ונוכחותו בראיונות כמתרגם עלולה להטות, מבחינת האנשים שהוזמנו לראיונות וכן מבחינת המלל.
  • הקונטקסט של המשלחת עלול לגרום לחוסר כנות במחינת הקשר ליהדות, לישראל וכו'.
  • התרגום הוא תיווך שאינו תמיד מהימן, הרבה מהניואנסים, העיבוד של אדם נוסף בדרך למרואיין והנימה הקשורה לשפה, נעלמים בתקשורת שכזו.

כל רוב הראיונות תועדו בכתב. רבים הוקלטו והוסרטו. באמתחתנו כיום: הראיונות בכתב יד, חלקם בדיסקטים, כמה הקלטות טייפ, וכמה ראיונות מוסרטים.

הראיון עצמו היה מובנה על מנת לעזור למראיינים לסדר את הסיפור בזמן קצר, אך היינו גמישים להתרחשויות בזמן אמת.

הנושאים שנשאלו :

פרטים אישיים > שם, מקום מגורים, מקום לידה, שנת לידה, מווצא משפחתי.
השכלה > בי"ס, לימודים נוספים ( יהדות, עברית, מקצוע ), לימודים גבוהים.
משפחה > חתונה ( בן זוג יהודי או גוי, מתי, איפה, אופן הכרות ), ילדים ( כמה, מגורים, קשר ליהדות )
עיסוק > עיסוק הורים, עיסוק כיום, תיאור העבודה ומקומה, מקצועות נחשבים בקהילה, מקצועות נדרשים בקהילה.
שואה > סיפור אישי או של ההורים
יהדות > קשר לדת, תדירות ביקור בית הכנסת, חגים, שבת, ציון אירועי חיים
הקהילה היהודית > אז והיום, מידת דתיות, קשר לקהילות אחרות, יחס לגויים וקש רעימם, חברים יהודיים וגויים.
יחס לעם היהודי
יחס לסלובקיה
יחס לישראל > ביקורים בישראל ( כמה, למה, מתי )
בקשר לעבודת המשלחת > האם חשוב שהמבנים ישומרו ולמה ?

בתום הראיון ביקשנו מסמכים, תמונות ועדויות (במידת האפשר צילמנו אותם), קבענו ראיון המשך אם היה צורך, והשמנו למצגת ב 19.8.03 בבית הכנסת האולוגי לתיאור עבודת המשלחת.

תוצאות הראיונות
הראיונות נערכו באינטימיות גבוהה, בנימה סיפורית ולשם הקשר האישי ופחות על מנת לאמת או ליצור אמירה גורפת וסטטיסטיקה, לכן התוצאות שניתן להביא הן ברמה מאוד כללית.

  • רוב המרואיינים היהודים נפתחו וסיפרו את סיפורי השואה שלהם, רבים מהם כבר סיפרו את סיפורם אם באמצעות מילוי טפסי עד ביד ושם, בקשת הפיצויים מהממשלה הסלובקית או בראיונות של קרן שפילברג.
  • רוב המרואיינים היהודים היו בישראל לפחות פעם אחת בביקור משפחתי, דרך ההורים
  • בקרב רוב המרואיינים הקשר ליהדות נחלש עם השנים בעקבות השואה, נישואים עם לא יהודי, או התנתקות מהקהילה. היהדות אינה מרכיב עיקרי בחיי היומיום של רוב המרואיינים.
  • רוב המרואיינים נפגשים עם הקהילה במסגרות חברתיות יותר מאשר דתיות (הילדים הניצולים, בני ברית וכו' )
  • כל המרואיינים מאוד התרגשו לפגוש אותנו, סטודנטים יהודים מישראל, ושמח על ההתעניינות ויצירת הקשר, אך כפרטים, לא חשו קשר עמוק למטרות המשלחת מבחינת תיעוד ושימור המבנים.
  • כל המרואיינים מדברים על כך שבעוד מספר שנים הקהילה היהודית בסלובקיה תיעלם.
  • המרואיינים הלא יהודיים תרמו מידע רב בנוגע לקהילה, לדת ואפילו לגבי המשלחת – בהלך רוח, נק מבט חיצונית על הקהילה, סיפורים ונתונים.

 

כתבה: מיה הוד

 


 


Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©