דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > מורביה, צ'כיה > מאמרים - ברנו > התפתחות הקהילה היהודית בברנו
התפתחות הקהילה היהודית בברנו

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

בחלק זה של המחקר, החלטנו לחקור את היהדות העירונית - לבחון את התפתחותה של הקהילה היהודית בברנו לאורך השנים תוך אפיון פרקי זמן שונים

מיפינו את היישוב היהודי בברנו בשלוש נקודות זמן שונות ומשמעותיות:

כנקודת הזמן הראשונה נבחרה שנת 1856, כעשור לאחר האמנציפציה של אביב העמים. לפני האמנציפציה, כפי שראינו במבוא, לא הייתה קהילה יהודית בברנו, ולכן בחרנו את נקודת הזמן הראשונה שנים מעטות לאחר קבלת האמנציפציה, כדי שנוכל לראות אם חל גידול משמעותי במספר היהודים בעיר.

כנקודת הזמן השנייה נבחרה שנת 1900. בחרנו בשנה זו כנקודת אמצע בין הקמת הקהילה המחודשת לבין התמוטטותה בשנות השלושים של המאה העשרים.

כנקודת הזמן האחרונה נבחרה שנת 1930, שנים ספורות לפני התמוטטות הקהילה. בנקודת זמן זו בחנו עד כמה הצליחה הקהילה להתפתח ולהתפזר בעיר.

השערתנו הייתה כי הישוב היהודי בתחילתו היה מצומצם והתרכז, אם בכלל, במקומות מסוימים, ובמהלך התפתחות הקהילה מבחינה דתית ומבחינה כלכלית גדל מספר התושבים באופן משמעותי וכן התרחב תחום המחייה שלהם על פני העיר כולה.

נקודת מוצא זו נשענה הן על דבריו של פרופסור רודולף קליין - שליווה אותנו באופן מקצועי במהלך המסע - הן על הידע לגבי התפתחות קהילות של מיעוטים בערים גדולות.

המחקר הקטן שעשינו יכול להוות בסיס טוב ואמין למחקר מדוקדק יותר בעתיד. לא ציפינו שבמסגרת הזמן המצומצמת שעמדה לרשותינו, נצליח לממש את כל מכלול המטרות האפשריות במחקר מסוג זה.

אופן ביצוע המחקר
מטרת המחקר הייתה מיפוי של פריסת הקהילה ובחינה של גודלה. המקור הטוב ביותר למידע מסוג זה הוא ספר השנה של כל אחת מהשנים הנבחרות. ספר זה הוא מעין 'דפי זהב' של שנה נתונה. הספר מכיל את שמות כל התושבים בעיר, את כתובותיהם ואת מקצועותיהם. כמו כן, הספר מכיל מידע על מוסדות ועל אנשי הציבור באותה שנה. לדוגמה בתי-ספר, מרכזי קהילה, תחנות משטרה.

משימתנו הראשונה הייתה איסוף רשימת הכתובות בהן התגוררו יהודים בכל אחת מהשנים הנבחרות. סרקנו את ספרי השנה, שם אחר שם. בשלב הראשון סימנו את כל שמות המשפחה שנראו לנו יהודיים. משימה זו אינה פשוטה, מכיוון שרבים מהשמות היהודיים הם בעלי צליל גרמני או סלבי, ורק במקרים מועטים ניתן לומר על שם מסוים שהוא יהודי במובהק (שמות כמו כהן, לוי, ש"ץ).

בשלב הבא סרקנו שוב את השמות, והוספנו מסנן של שמות פרטיים ושל מקצועות. בררנו ומצאנו שיש שמות פרטיים שהם כמעט בוודאות יהודיים, כמו סלומון ומשה. לעומתם היו שמות שנפסלו באופן מיידי כי היה ברור שאינם שמות של יהודים.

הפרופסור קליין נתן לנו כלי נוסף לסינון, על ידי בחינת מקצועות. לדבריו, יש מקצועות בהם לא עסקו יהודים, כמו פקידי ממשל בכירים (תפקידם נשא את הסימון k.k keiserische konigische). כמו כן, הציע הפרופסור לפסול את בעלי המקצועות ה'שחורים' כמו כורי פחם ומנקים. היהודים עסקו בעיקר במלאכות זעירות כמו סנדלרות, חייטות ורוכלות.

אף לא אחד מן הכללים נקבע ככלל ברזל, וכל מקרה נבדק לגופו כמיטב יכולתנו והבנתנו. במקרים הקשים ביותר לפענוח, השתמשנו גם באתר האינטרנט של בית הקברות היהודי בברנו, באתרי אינטרנט של גניאולוגיה יהודית וברשימת האנשים שרכושם הוחרם ע"י הנאצים (פירוט בהמשך).

חשוב לציין כי למרות כל אמצעי הסינון רמת הדיוק עומדת על 90-80 אחוז, שהיא רמה מספקת במחקר מסוג זה. תוצאה זו היא ההישג המשמעותי של העבודה ולכן אנו מאמינים כי היא יכולה להוות בסיס אמין למחקר ממשיך ומעמיק יותר של הנושא.

ברגע שחשנו כי מיצינו את תהליך הסינון והגענו לכדי רשימת כתובות סופית, פנינו לסמן אותן על מפת העיר מהשנה המתאימה.

התוצאות מופיעות במפות המצורפות - לצפייה במפות לחצו כאן.

המחקר לעיל התבצע עבור השנים 1856 ו- 1900 בלבד. השגנו מפות מפורטות של העיר בשנים אלו, שכללו גם פירוט של מספרי הבתים ברחובות. בשנת 1930 מספר היהודים, שעמד על כ- 10,000 איש, חרג בהרבה מהיכולת שלנו לבצע את הסקירה בעזרת ספר השנה.

הפתרון שמצאנו לבעיה זו היה רשימת הרכוש שהוחרם ע"י הנאצים בשנות השלושים - לצפייה בדף לדוגמא מתוך רשימות אלו לחצו כאן

הנחת העבודה הראשונית הייתה כי רוב האנשים ברשימה היו יהודים, אך בהחלט היינו מודעים לאפשרות כי גם מתנגדי משטר ולא יהודים אחרים עלולים להימצא בה. על כן, בצענו סינון דומה למתואר לעיל גם ברשימה זו, של כ-700 נכסים. בניגוד למפות הקודמות, על מפה זו מסומנים רק הרחובות בהם התגוררו יהודים ואין סימון פרטני של כל בית ובית.

הערות בבחינת המפות:
1. המתבונן במפות צריך לקחת בחשבון כי הסימון מתייחס לכתובות שמכילות בדרך כלל יותר מדירה אחת (למשל בתי דירות) ועד עשרות דירות. על כן אין העיר גדושה ביהודים כפי שניתן להתרשם, אלא יש לדבוק במספרים הנתונים בכדי להבין את חלקם באוכלוסיה הכללית, ממנה היוו כעשרה אחוז.
2. שנת 1856 – סימון גושי בניינים. (המפה מתייחסת לעיר העתיקה בלבד).
3. שנת 1900 – סימון אדום: כתובות פרטניות של אנשים
                          סימון צהוב : מבני קהילה
4. שנת 1930 – הסימון מתייחס לרחובות בהם התגוררו יהודים ולא לכתובות פרטניות.
5. השינוי התרבותי שחל בעיר, מזיקה גרמנית לזיקה צ'כית, מתבטא היטב גם בשמות הרחובות. היה צורך בעבודת תרגום קפדנית של שמות הרחובות השונים במהלך התקופות השונות. יש לשים לב לשינויים אלה בין ספרי השנה לבין המפות עצמן בכל הקשור לשם הרחוב. ניתן להשיג בארכיון ברנו ספר תרגום של שמות רחובות.
 

דף הבית > מורביה, צ'כיה > מאמרים - ברנו > התפתחות הקהילה היהודית בברנו

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©