דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > מורביה, צ'כיה > מאמרים -ניקלשבורג/מיקולוב > מבוא לקהילה היהודית בניקלשבורג
מבוא לקהילה היהודית בניקלשבורג

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

העיירה מיקולוב, או בשמה הגרמני ניקלשבורג (או ניקולסבורג), ממוקמת בחבל מורביה ("מעהרן", כפי שהוא נקרא ברבים מהכתבים היהודיים) שבדרום צ'כיה, בסמוך לגבול אוסטריה, בצומת הדרכים ברנו - וינה. כיום מונה העיירה כ- 8000 תושבים, כלכלתה מבוססת על חקלאות הגפנים ותעשיית היין המקומית ועל תיירות.

ניקלשבורג הייתה הבירה היהודית של מורביה, ואחת מהקהילות החשובות במרחב שבין פראג לקרקוב.

ראשית התיישבות היהודים בניקלשבורג לוטה בערפל. על קהילה מסודרת אפשר לדבר בוודאות גמורה רק משנת 1560. משערים כי מוצאם של ראשוני היהודים בעיר, כשאר יהודי בוהמיה ומורביה, היה מגרמניה. זאת על פי השפה, השמות והמנהגים.

גידולה וגדולתה של קהילה זו באו לה בתקופות של גזירות ורדיפות, כאשר היהודים גורשו ממקומות מגוריהם באוסטריה התחתית וכן מווינה הבירה, ובאזור הררי זה מצאו עיר מקלט. כך הפכה ניקלשבורג למרכז יהודי חשוב.

עד שנת 1575 היו יהודי ניקלשבורג "קניינם" של שני אדונים (בהתאם לרשות שניתנה ע"י הקיסר קארל הרביעי בשנת 1356): בתחילה של קריסטוף מבית ליכטנשטיין ואחרי כן של האציל ההונגרי לאדיסלוס קרטשין. הם חויבו בימי עבודה ובמיסים עבור אדונים אלה. בשנת 1575 עברה הבעלות על העיר כולה לרשות האצילים מבית דיטריכשטיין, אז הוקל ליהודים, ובשנת 1591 אף ניתן להם מתוקף כתב זכויות (פריבילגיה) שחרור מחלק מהעבודות ומהמיסים בהם חויבו, ואף ניתנה להם הזכות לבחור לעצמם את הנהלת הקהילה. בפריבילגיה נוספת משנת 1612 הוצאו היהודים במעמדם המשפטי מתחום שיפוטה של העירייה הנוצרית והועמדו תחת שיפוטה של רשות מבצר המושל. לרב הקהילה ניתנה הזכות לדון ולפסוק בענייני ממונות.

בתקופת מלחמת שלושים השנים (1648-1618) והפלישה השבדית למורביה, שימשו יהודי מורביה מקור חשוב להספקת הכסף לצרכי המלחמה. למשך שנה אחת (1642) הייתה העיר תחת שלטון הכובש השבדי ורבים מהיהודים נלקחו בשבי ע"י הצבא או נהרגו.

הקהילה היהודית, אשר התקיימה בישוב במשך מאות שנים, הגיעה לשיאה במאות 17- 18. הרובע היהודי מנה בשיאו כ-3500 נפשות וכלל שלושה בתי כנסת מרכזיים, בית חולים, מקוואות, מלון, מוסדות קהילה וצדקה. עיקר עיסוקם של היהודים היה מסחר. חשיבות רבה נודעה לענפי ייצור ומסחר היין, וגם בעלי מלאכה, בעיקר סנדלרים, חייטים וקצבים.

מניקלשבורג פעלו שני המוסדות המרכזיים של קהילות מורביה: "ועד מדינת מעהרן" (=מורביה) ו"ועד הקהילה". שי"א התקנות ליהודי מעהרן, אשר נאספו ע"י רב המדינה, ר' מנחם מנדעל קרוכמל (1648) החל ממחצית המאה ה- 17, היו לחוקת יהודי מורביה. בין רבני מדינת מעהרן, אשר ישבו בעיר, נמנו גם המהר"ל מפראג (ר' יהודה-ליב בן ר' בצלאל, 1573-1553), ר' יום טוב ליפמן הלר (1624), ר' דוד אופנהיים (1690), ר' שמואל (שמעלקה) הורביץ, ר' מרדכי בנט (1829-1789) ובנו ר' נפתלי ור' שמשון רפאל הירש (1846).

בזמן פרעות ת"ח ות"ט (1648-1649) בפולניה, מצאו רבים מהיהודים שנמלטו מקלט במורביה ובניקלשבורג. גם גירוש היהודים מוינה ומאוסטריה בשנת ת"ל (1670) הביא רבים מהמגורשים להתיישב בניקלשבורג, השוכנת על הגבול האוסטרי, ובהדרגה השתלבו בקהילה.

בסוף המאה ה- 17, לנוכח המגיפות שפרצו לעיתים, הורשו היהודים לבנות בית חולים משלהם, ששכן בסמוך לבית הקברות. בחודש אב שנת תע"ט (1719) פרצה ברובע היהודי שריפה גדולה שגרמה לחורבנו. בפקודת השלטונות נאסר על היהודים, לעת בניין הרובע מחדש, להוסיף על מניין הבתים שהיו בו קודם לשריפה, זאת כחלק מצעדי השלטונות נגד גידול האוכלוסייה היהודית בעיר.

בשנת 1726 הוציא הקיסר קארל השישי פקודה המגבילה את נישואי היהודים במורביה, לפיה כל אלה שהיו ביום הפקודה נשואים או אלמנים יחשבו כבעלי משפחות ורק לאחד מבניהם יורשה לייסד משפחה, בעוד על שאר הבנים נאסר להתחתן, ומי מהם שיתחתן יאבד את זכות ישיבתו במורביה. בשנת 1736 הצליחו היהודים לבטל את הגזירה תמורת תשלומים כבדים.

שנות שלטונה של הקיסרית מאריה תרזה (1740-1780) מתוארות כשנים של פורענות וגזירות קשות על יהודים: בימי מלחמת שלזיה הראשונה (1742-1740) הואשמו היהודים בבגידה לטובת הצבאות הפרוסים. על הקהילות היהודיות הוטל קנס כבד וברבות מהן, כולל ניקלשבורג המוגדרת כ"אם קהילות מורביה", הותקף הרובע היהודי בידי ההמון ונשדד.

בדצמבר 1744 הוצאה פקודת גירוש ליהודי פראג ובוהמיה ובהמשך החליטה הקיסרית לכלול בה גם את יהודי מורביה. ליהודים ניתנה ארכה של שישה חודשים לחיסול עסקיהם ולעזיבתם. לנוכח גירוש פראג החלו היהודים לחסל את עסקיהם והתכוננו להגירה. ברם, השתדלויות בקרב דיפלומטים, נציגי ארצות שונות בקיסרות, הצליחו להניע את הקיסרית לדחות את פקודת הגירוש בשש שנים, ובינתיים חודשו גזירות הנישואין, כפי שהיה בימי קארל השישי.

חוק משנת 1752 הגביל את מספר היהודים במורביה עד ל- 5400 משפחות. חוק המשפחות גרם להגירה של רבים שלא הורשו להתחתן לארצות הסמוכות, ובייחוד להונגריה.

שינוי במעמד היהודים חל עם עלייתו של הקיסר יוזף השני למלכות (שלט בשנים 1790-1780), אשר הוציא את "אגרת הסובלנות" על מנת "לעשות את בני האומה הישראלית יותר מועילים למדינה", אך חוקי המשפחות למיניהם נשארו בעינם. בשנת 1788 הוטלה חובת גיוס לצבא גם על היהודים.

עלייתו של פרנץ יוזף הראשון בשנת 1848 הביאה למפנה במצב היהודים בכל מדינות הקיסרות בזכות החוקה החדשה, שהבטיחה שוויון אזרחי וחופש דת לכל וביטלה את ההגבלות של הזכויות הפוליטיות והאזרחיות של היהודים.

הרובע היהודי בניקלשבורג נחשב כעירייה בפני עצמה, ומתוקף כך הייתה לו הנהלת קהילה לענייני הדת, והנהלת עירייה לעניינים הכלכליים והחברתיים. בעקבות שוויון הזכויות וקבלת "זכות הישיבה", וכן בעקבות התפתחות התעשייה במורביה, התעצמה הגירת היהודים אל הערים הגדולות בחיפוש אחר פרנסה והחלה תקופת השקיעה של קהילת ניקלשבורג. לכך הוסיפה ירידת שיעור הילודה בעקבות המודרניזציה. מקהילה בת כ- 3700 נפשות בשנת 1857 לכ- 900 נפשות בשנת 1890 ו- 600 בשנת 1920.

בזמן מלה"ע הראשונה (1914 - 1918) הגיעו למורביה כמה אלפי פליטים מגליציה וחלקם התיישבו בניקלשבורג. בשנת 1918, עם הסתפחותה של העיר לצ'כוסלובקיה, פורקה העירייה היהודית ממעמדה העצמאי. האוכלוסייה בעיר הייתה ברובה גרמנית, והיהודים, למרות שהשתמשו בשפה הגרמנית, אהדו את הרפובליקה הצ'כית וגם שירתו בצבאה.

בשנת תרצ"ו (1936) הוקם בניקלשבורג המוזיאון היהודי למורביה-שלזיה. לכבוד האירוע פורסם ספר זיכרון.

בחודש מרץ 1939 נכבש חבל הסודטים - בתוכו גם העיר ניקלשבורג - ע"י הגרמנים והקהילה היהודית הושמדה. תכולתו של המוזיאון היהודי הועברה ע"י הנאצים לברנו ואח"כ לפראג. לאחר המלחמה, בשנת 1945, נמנו בעיר כ- 50 יהודים.

אוכלוסיית הישוב התחלפה כמעט כליל בעקבות גירוש התושבים ממוצא גרמני. כיום מתגורר במיקולוב צאצא אחד אחרון למשפחה יהודית, אך נותרו בה שרידים פיזיים רבים לנוכחות היהודית במקום: הרובע היהודי, בית הכנסת העליון (שהוקם על יסודות בית הכנסת הישן), בית ההלוויות ובית הקברות. אתרים אלה זוכים לעניין רב בקרב הקהילה המקומית, המוזיאון ההיסטורי המקומי ותיירים.
 

כתב: רז עפרון

דף הבית > מורביה, צ'כיה > מאמרים -ניקלשבורג/מיקולוב > מבוא לקהילה היהודית בניקלשבורג

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©