דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > אורדיה, רומניה > מאמרים > בית הכנסת הנאולוגי "ציון"
בית הכנסת הנאולוגי "ציון"

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

רקע:

בית הכנסת הניאולוגי בגלויה ישנה

בשנות ה- 60 של המאה ה- 18 היהודים באורדיה חשו בטוחים, חזקים ומחוזקים. בעקבות האמנציפציה וקבלת היהודים בחברה והרצון העז שלא להיות מבודלים, יוסד "הארגון העברי לרפורמה". בארגון היו 50 חברים. בשנת 1848 פורק הארגון והוקם מחדש ב- 1861 תחת השם: "קהילה יהודית הונגרית". כעת היו בארגון כ- 120 חברים. הקהילה "היהודית הונגרית" דגלה בהנהגת השפה ההונגרית כחלק מחיי הקהילה (בבתי הספר, בבית הכנסת ובניהול ענייני הקהילה השוטפים) ודרשת רב בבית הכנסת (בדומה לדרשת הכומר בכנסיה). היה ברור שהקהילה היהודית עומדת בפני פיצול.  

ב- 1865 הוקמה "הקהילה הדתית לבני דת משה" שניסתה לנהל את קיומם של כל יהודי אורדיה בצוותא. אך הקהילה התפרקה ב- 1869 וקהילה יהודיה אורדיה התפצלה ל- 2 קהילות נפרדות: הקהילה האורתודוכסית- שנשיאה הראשון היה יצחק רייך (שבתחילה כינתה עצמה כ-"קהילת הסטטוס קוו"), והקהילה הניאולוגית- שנשיאה הראשון היה מרטין שווייגר.

כאמור, בתחילה ניסו הקהילות להתקיים ביחד, אך ב- 5.8.1870 התפלגה קהילת יהודי אורדיה באופן רשמי ונוסדה הקהילה הניאולוגית באופן סופי ומוסדר.

עם תחילת פעילותה של הקהילה ניאולוגית באורדיה היו בה כ- 200 חברים ובשנת 1935 כבר היו 1000 חברים שמנו יחד עם בני משפחותיהם כ- 4500 איש.

הניאולוגים רצו להפוך את עצמם לחלק בלתי נפרד מחיי החברה והכלכלה של העיר בה התגוררו. הניאולוגים האמינו כי אין לכפות את קיום המצוות. ובידלו עצמם מחיי הדת האורתודוכסיים. בשלבים מאוחרים יותר אף הקימו לעצמם "חברה קדישא", מוסדות דת וקהילה וכו'.

רחוב באורדיה. מימין, מעל הבניינים - כיפת בית הכנסת

שושלת הרבנות הניאולוגית:
הרב הראשון של הקהילה הניאולוגית באורדיה היה ד"ר שאנדור רוזנברג. בשנת 1877, לאחר סיום כהונתו של ד"ר רוזנברג, נבחר לרב ד"ר יהודה קוהוט שנכתב עליו שהיה מהגדולים בחקר חכמת ישראל. כאשר עזב ד"ר קוהוט את תפקידו החליפו הרב שנדקנדורף עד אשר נבחר בשנת 1890 רב ראשי חדש- ד"ר ליפוט קצ'קמטי. ד"ר ליפוט קצ'קמטי נבחר בהיותו בן 25 בלבד, כיהן קרוב ל- 25 שנה ונחשב לעילוי. הרב קצ'קמטי היה נציג מובהק של הזם הניאולוגי.

ניתן לשים לב שבשונה מהיהדות האורתודוכסית אשר שמה את מירב הדגש על רב כאדם מלומד ובקיא ברזי היהדות, הרבנות הניאולוגית הייתה מורכבת ברובה מדוקטורים, אשר סימלו את לתקופת ההשכלה אשר אפיינה את היהודים באירופה שלאחר האמנציפציה. כלומר, לאחר האמנציפציה נראתה בקרב יהדות אירופה הכלל ובקרב יהדות אורדיה בפרט, התרחקות מן הדת והתקרבות אל ההשכלה "האזרחית".

בית הכנסת הניאולוגי "ציון"

בית הכנסת נבנה בשנת 1878 ברחוב "קושוט" (בשנת 1981 שונה שם הרחוב ל"אינדיפנדנטי") בהשראת בית הכנסת הניאולוגי בנירנברג, שהיה מהמפוארים באירופה. בית הכנסת תוכנן ונבנה ע"י קלמן רימנוצי ועוצב ע"י דיוויד בוש קירות בית הכנסת עוטרו בידי האמן הסלובקי מור הורוביץ.

שם בית הכנסת הוא "ציון" משום שהניאולוגים רצו לסמל ש"ציון" (א"י) כבר כאן, ואין צורך לעלות לא"י. ולכן גם הוציאו בדר"כ את המילה "ציון" מספרי התפילה שלהם.

בית הכנסת הוא נקודת ציון מרכזית בעיר. הוא ממוקם במרכז העיר וניתן לראות את הכיפה שלו כמעט מכל פינה. היהדות מורה על בנייתו של בית הכנסת שיהיה גבוה מעל גגו של הבנין הגבוה בעיר ובית הכנסת "ציון" בהחלט עומד בהלכה זו.

בנוסף, היכולת להקים מבנה שכזה מעידה על תחושה חזקה של מקומיות שחשו בה היהודים. ועל תחושה נוחה שהעניקו להם תושבי העיר. מדובר בהצהרה מסויימת- מכל מקום שהולכים בו בעיר, רואים את הכיפה. הקמת מבנה שכזה, הבולט מעל לכל גגות העיר ומציץ מעבר לכל פינה- מעידה על תחושה חזקה של "מקומיות" שחשו בה היהודים אשר חיו בעיר. הם רצו לפאר ולהאדיר את קהילתם ואת דתם.

חזית בית הכנסת הפונה לרחוב  כיפת בית הכנסת הבולטת למרחקים

מול החזית הראשית של בית הכנסת היה שוק- שפתח את חזית בית הכנסת לכלל הציבור אשר באו לקנות בשוק והפך את בית הכנסת למקום מרכזי הרבה יותר, דבר המחזק את תחושת הנוחות והחוזקה החברתית שחשו בה יהודי אורדיה- שוויון מלא בכל עם חבריהם הנוצרים ילידי אירופה בכלל והמקום בפרט. כיום, חזית חדשה נפתחה לרחוב הראשי של אורדיה- דבר המדגיש את ייחודיותו של המבנה.

על הקירות, בהיקפו של בית הכנסת ישנן מעין מצבות זכרון לאנשי הקהילה הניאולוגית של אורדיה אשר נספו באושוויץ. את המצבות עשו בני משפחות הנספים.


הכניסות לבית הכנסת:
לבית הכנסת 3 כניסות פעילות, 2 כניסות שאינן פעילות כיום- לעזרת הנשים ועוד 3 כניסות שאינן פעילות.

כניסה נוספת שאינה פעילה, שהייתה הכניסה הראשית, בחזיתה דלת מעוטרת ומעליה מתנוססת כתובת באותיות עבריות גדולות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" ומשני צידי הדלת עמודים מעוטרים בסגנון קלאסי. עמודים אלו מסמלים את עמודי בועז ויכין שעמדו בכניסה לבית המקדש.

ריבוי הכניסות מעיד על כך שבבית הכנסת התפללו אנשים רבים ומכך אנו למדים כי רבים מיהודי אורדיה היו חברי הקהילה הניאולוגית. ואכן, בית הכנסת יכול להכיל מעל ל- 1000 אנשים. היו שנים בהן הקהילה הניאולוגית באורדיה מנתה הרבה יותר מ- 1000 ואפילו החלל הגדול של בית הכנסת "ציון" היה צר מלהכיל את כל המתפללים.

איור 1 - תוכנית:



איור 2 - חתך:

 


פנים בית הכנסת והחיים הקהילתיים שבתוך בית הכנסת:

משני צידי הבימה ישנם חדרים: החדר השמאלי: שימש את הרב, בכדי שיוכל להתארגן לקראת התפילה: להתלבש בבגדיו המיוחדים. החדר הימני: שימש לתפילה בשעות הערב. ככל הנראה משום שבתפילת מנחה וערבית נכחו פחות מתפללים.

בבית הכנסת נהגו המתפללים לרכוש מקומותיהם. עשירים ישבו בחזית הקדמית של הבימה, וככל שהתרחקו השורות כך ירדו מחירי המושבים. לכל מתפלל היה מקום קבוע וכן סידור משלו, שנשמר בבית הכנסת. כלומר: ככל שהיית עשיר יותר, כך ישבת קרוב יותר לבימה. כך סימנו עשירי הקהילה את מעמדם. זוהי הדרך בה סימנו עשירי הקהילה ומכובדיה את מעמדם. על הבימה עצמה ישב ראש הקהילה, הרב והחזן (בדומה לנהוג בבתי כנסת אורתודוכסים- שם על קיר המזרח ישבו מכובדי הקהילה).

 

האלמנטים הניאולוגים בבית הכנסת:
האלמנטים הניאולוגים שנראים בבית הכנסת, הופכים את בית הכנסת לדומה יותר ויותר לכנסיה. זוהי דרך נוספת (ונראה שגם החזקה ביותר) להביע את רצונם של היהודים להפוך לחלק מהקהילה המקומית- הנוצרית. הויתור על עקרונות הבניה היהודיים ואימוץ אלמנטים נוצריים, מדגישה את הרצון להתמזג עם הקהילה המקומית. בל נשכח כי מעל בית הכנסת מתנוסס לו מגן דוד ענק. ובהתאמה, נראה שכאן מתאים משפטו של מנדלסון: "רומנים בני דת משה"...

1. הבימה הוצמדה לארון הקודש - בשונה מבתי הכנסת האורתודוכסיים.

2. הכנסת העוגב - משנת 1850 נפוץ להכניס עוגבים לבתי כנסת ניאולוגים.העוגב שנמצא בבית הכנסת "ציון" חסר סממנים יהודיים שהופיעו על עוגבים בבית כנסת אחרים. העוגב שנמצא בבית הכנסת יוצר במפעל שייצר בעיקר עוגבים לכנסיות משום כך מעוצב בסגנון הרומנטיקה בצבעים של לבן וזהב כיאה לסגנון זה, בתוספת מגן דוד מוזהב שהוא ההבעה היהודית היחידה בו (בדרך כלל, לעוגבים בבתי הכנסת היו עיטורים יותר "מוריים" ומכאן אנו מסיקים כי הוא יוצר במפעל לייצור עוגבים לכנסיות.)

3. סבכה בעזרת הנשים - בבתי הכנסת האורתודוכסים יש סבכה - מחיצה - שמטרתה להפריד בין עזרת הגברים לעזרת הנשים. בבית הכנסת הניאולוגי- הסבכה ממוקמת מעל ארון הקודש ומסתירה לא את נשות הקהילה אלא את המקהלה ששרה וכך נוצר, בדומה לכנסיות גותיות אשליה שקולות השירה מגיעים מן השמים כמעין שירת מלאכים.


החל מ- 1868 היהודים החלו לחקות כנסיות ולבנות בתי כנסת שדומים לכנסיות. הסגנונות האומנותיים נתפסו כנוצרים או חילוניים, מפני שתוכנם היה בעיקר פסלים ותמונות בניגוד לדת היהודית("לא תעשה לך פסל או תמונה") ולכן, הסגנון היחידי שהיהודים יכלו להזדהות איתו היה הסגנון המורי שכלל תבניות אורנומנטיות מסוגננות ויצר תחושת מסתורין אוריינטלית שנקשרה עם פלסטינה של אותה תקופה.

 

הסגנון האומנותי בבית הכנסת:
הסגנון הדקורטיבי בבית הכנסת הוא אוריינטלי. בנוסף, בחלונות בית הכנסת ניתן לראות שילוב בין הסגנון הניאו-מורי בחלוקה הפנימית והסגנון הגותי בצורת החלונות גודלם ומיקומם בחלל. סגנון נוסף שניתן לראות במבנה בית הכנסת הוא הסגנון הביזנטי, ספינה מרכזית בחלל הפנים ומצידיה ספינות צדדיות וארון הקודש בנוי בקיר כמו כניסה לבסיליקה. בחלל הפנים במפלס התחתון ניתן לראות עמודי ברזל בסגנון יווני קלאסי.

קונסטרוקציית המבנה וחומרי בניין:

קונסטרוקציה

מבנה בית הכנסת בנוי על יסוד עובר לאורך קירותיו החיצוניים ומעליו קירות נושאים. בתוך המעטפת של קירות חיצוניים מתקיימת מערכת תמיכה המורכבת מעמודים וקשתות בעזרת הגברים ובעזרת הנשים. העמודים המרכזיים תומכים בכיפה הבנויה על בסיס תוף ובתוכו פתחים לכל היקפו.
המעבר מתוכנית מרובעת של עמודים לתוף העגול נעשה ע"י פנדנטיבות.

 

 

חומרים
הקירות החיצוניים והפנימיים, העמודים המסיביים והקשתות בנויים מלבנים וטיט. בנוסף קיימים גם עמודים עשויים מפלדה וממולאים בטיט. הרצפה של קומות עליונות, הקמרונות והפנדנטיבות בנויים מעץ ומצופים בטיח על בסיס קנים. הגג והכיפה מורכבים מקונסטרוקצית עץ המכוסה בפח.

נראה שהסיבה לכך היא שליהודים לא היה מספיק כסף (הרשויות נתנו כספים רק לנוצרים לצורך בניית כנסיות). בניית בית הכנסת הייתה מבוססת בד"כ על כספי הקהילה. אך נראה שהיהודים הנאולוגים היו חזקים הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית וייתכן שמשום כך לא הייתה בעיה. על עושרם של חברי הקהילה ניתן ללמוד גם מחללי המבנה, אופן בנייתו, גודלו וכו'.

השוואה בין תקופות:
בית הכנסת הניאולוגי באראד נבנה ב- 1804, עם תחילת צמיחתה של התנועה הניאולוגית. בית הכנסת הניאולוגי באורדיה נבנה ב- 1878, בשיא פעילותה של התנועה הניאולוגית. ההבדלים בין התקופות באים לידי ביטוי באופי בית הכנסת ביחס לעיר, במראהו ובאופן החצנתו:

1. הכניסה לבית הכנסת של אראד מוסתרת בתוך חצר פנימית של בניין ואילו הכניסה לבית הכנסת של אורדיה נמצאת ברחוב ראשי.

2. את בית הכנסת הניאולוגי של אורדיה ניתן לראות כמעט מכל פינה בעיר. את בית הכנסת של אראד מסתיר בניין גדול ובתוך הנוף העירוני רק חדי עין ישימו לב לצריח קטן.

3. הבימה והכיפה בבית הכנסת הניאולוגי של אראד פחות מעוטרות ועם פחות פרטים.

בית הכנסת כיום:
בית הכנסת היה פעיל עד שנת 1996. בשנת 1998 הייתה זו הפעם האחרונה בה התקיימה תפילה בבית הכנסת . זה היה אירוע תרבותי שכלל מקהלה ששרה בליווי העוגב. זה היה סוג של אירוע תרבותי.כיום, בית הכנסת מוכרז כאתר היסטורי ע"י עיריית אורדיה וממשלת רומניה.

 

 

דף הבית > אורדיה, רומניה > מאמרים > בית הכנסת הנאולוגי "ציון"

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©