דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
הקהילה הבגדאדית

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

בתחילת המאה ה- 19 הגיעו למומביי, דרך נתיבי הסחר, משפחות מעיראק ומסוריה. המשפחות הקימו במקום קהילה גדולה אשר תרמה רבות לפיתוחה של העיר ונקראת "הקהילה הבגדאדית".

בראש קהילה זו עמדו כמה משפחות עשירות מאוד, אשר עסקו בסחר בכותנה ובאופיום בשיתוף עם חברת הסחר הבריטית. משפחת ששון הנודעת מימנה במומבאי הקמת מספר אתרים, כגון מזרקת פלורה (Flora Fountain), ספריית ששון (Sassoon Library), מזח ששון (Sassoon Docks) ו'השער להודו' (Gateway of India) אשר להקמתו תרמה משפחת ששון סכום נכבד. מלבד מוסדות כלל ציבוריים אלה, הקימו המשפחות הבגדאדיות העשירות מוסדות יהודיים רבים, כגון בית הכנסת 'מגן דוד', בית הכנסת 'כנסת אליהו', בית הספר היהודי ובית הקברות היהודי-בגדאדי.

היחסים בין 'בני ישראל' לקהילת הבגדאדים שנויים במחלוקת. בהגיעם למומביי, הרחיקו עצמם הבגדאדים מ'בני ישראל', הן בשל הפערים הדתיים והן בשל דמיונם הפיזי של 'בני ישראל' לכלל ההודים. הקהילה הבגדאדית העשירה שייכה את עצמה לקהילה הקולוניאלית והתרועעה עמה. הבידול מ'בני ישראל' נגע בכל התחומים: חינוך, נישואין, תפילה, חגים וקבורה.

עם התפוררות האימפריה הבריטית והקמתה של המדינה ההודית, עזבו מרבית בני הקהילה הבגדאדית את מומביי יחד עם הבריטים והתיישבו במחוזות אחרים של האימפריה (באנגליה, באוסטרליה, בקנדה, בישראל ועוד). כיום מונה הקהילה הבגדאדית במומבאי מספר חברים מצומצם, אך הם ממשיכים לחיות לפי מנהגיהם ולהגיע לבתי הכנסת.

כיום מתפקדת הקהילה בזכות 'קרן ששון', אשר מחזיקה בידיה את כל הנכסים החומריים של הקהילה, ומקיימת חלוקת צדקה עבור אנשי הקהילה שנותרו. על הקרן אחראי האדון סולומון סופר, והוא גם המנהל של בתי הכנסת 'מגן דוד' ו'כנסת אליהו', וחזן 'בכנסת אליהו'.

במהלך עבודת התיעוד נתקלה קבוצתנו בקשיים שהערים עליה סולומון סופר, ביניהן אי-מתן אישור להכנסת צוותי צילום, בקשות דמי כניסה וחוסר שיתוף פעולה כללי. לעומת זאת, בהזדמנויות אחרות הראה סופר התנהגות אדיבה ומקבלת, כאשר דאג לחלק באופן אישי את סעודת ערב שבת בבית הכנסת 'כנסת אליהו', או בתשבחות שהרעיף על אורחים שונים, כגון הרב הראשי יונה מצגר שביקר בקהילה. דמותו הדומיננטית של סופר בתוך הקהילה היהודית של מומביי קשה לפיצוח. מצד אחד, באפשרותו לקיים את הקהילה המצטמצמת בצורה מכובדת על ידי חלוקה של כספי הקרן ומנגד נדמה שרצונו להעמיד את עצמו כבעל הממון ובעל השליטה עולה לעיתים על הרצון לעזור.

בשל הקשיים שנתגלו בעבודה מול סופר, ובאין יכולת לבצע חלוקת משאבים אשר תקיף את כל הקהילה היהודית באשר היא, נאלצנו לוותר על התיעוד של בתי הכנסת ובית הקברות של הקהילה הבגדאדית.

סיפורם של בני הקהילה הוא ייחודי ואינו ניתן לביטול. ייתכן שבעקבות פעילותה של משלחת תיעוד זו, יבשילו התנאים גם לביצוע תיעוד של הקהילה הבאגדאדית. לעת עתה, ניתן להציג את התרשימים האדריכליים שהוכנו על ידי האדריכלית מקהילת 'בני ישראל', הגברת סניורה פנקר (Sinora Penkar), אשר סקרה את בתי הכנסת של קהילת הבגדאדים לעבודת התזה של פרויקט הגמר לתואר הראשון שלה, וברוב נדיבותה הסכימה לחלוק אותם עמנו ולאפשר את פרסומם.

לצפייה במפת בתי הכנסת של הקהילה הבגדאדית במומביי לחצו כאן


Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©