דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > קוצ'ין, הודו > מאמרים - מטנצ'רי > בית הקברות החדש במטנצ'רי
בית הקברות החדש במטנצ'רי

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

בית הקברות היהודי במטנצ'רי נבנה לאחר שבית הקברות הישן נהרס בידי תושבים לא יהודיים שנכנסו לשכונה לאחר עזיבתם של היהודים את האזור; לכן נהוג להתייחס אליו כאל בית הקברות "החדש". על אף כינוי זה שדבק בו, יש עדויות לכך שבית הקברות עצמו בן יותר מאתיים שנה.

החומה סביב בית הקברות היהודי במטנצ'רי נבנתה ב- 15 לספטמבר 1858 על ידי יעקב חי אפרים כהן לזכר אביו, אפרים יעקב דניאל כהן, ואחותו מרים. אנו יודעים זאת הודות ללוח המוצב בכניסה לבית הקברות בו נחרטו שמות הבנאי, אביו, אחותו ותאריך הבנייה.

לוח הניצב בכניסה לבית הקברות

בית הקברות מוקף חומה שגובהה כשני מטר. כאשר נכנסים משער בית הקברות פנימה, עולים על שביל המוביל למבנה ההספדים. הקברים מאורגנים בשורות מוסדרות, חמישה עשר במספר, ואחריהן חלקה ריקה המתאפיינת באדמה בוצית. בצמוד לחומה הצפונית, במרחק ניכר מהחלקות הקודמות, ניצבות שלוש שורות נוספות.

היחס למתים
ג'וני הלגואה, יהודי מקומי המתגורר במטנצ'רי בסמוך לבית הקברות ומחזיק במפתח הכניסה, מספר בראיון עימו כי המקומיים לא נהגו ללכת לבית הקברות. כלומר, לדבריו לא קיים מנהג העלייה השנתי לקבר הנפטר בתאריך פטירתו.

בראיון עם סמי הליגואה, יהודי נוסף אשר נותר להתגורר בקוצ'ין, מצאנו חיזוק לדברים אלו. מדבריו עולה כי לא נהוג אצל יהודי קוצ'ין לבקר בבית הקברות יותר מהמינימום הדרוש- בלוויה. כלומר, הם אינם מבקרים שם באזכרות ולא בשום מועד בשנה- אלא רק כאשר מישהו מקהילה נפטר.

היחס המרוחק הזה מוצא ביטוי גם בכתביה של רובי דניאל שמספרת שלפני שהיא עלתה לארץ, דודה שלה הכריחה אותה ללכת לבית הקברות להיפרד מאבא וסבא שלה ושהיא מאוד לא התחברה לרעיון. “הם לא יכולים לעזור לי, הם לא יכולים לתת לי כסף או שום דבר שיעזור לי לעלות. מה הטעם ללכת לבית הקברות? האם הם עדיין שם כדי לשמוע אותי?". ניתוק פיזי ורגשי זה עשוי בין היתר להסביר מדוע בית הקברות נראה יחסית מוזנח. תחושה המתקבלת לאור מצבן של המצבות והעשבייה השוטה.

גרים
תושבים מקומיים טוענים וביניהם ג'וני הלגוואה שהוזכר לעיל, שהחלקה המופרדת בבית הקברות אשר צמודה לקיר הצפוני מיועדים לגרים. אולם, מבדיקה עלה כי מצאנו כי נקברו שם אנשים שאינם גרים, ויתרה מכך ואף נמצאו קברי גרים שמוקמו בחלקה המרכזית. יש לציין כי בחלקה המופרדת יש לפחות שלושה קברי גיורות בשורה, אנו למדים זאת מהכיתוב על המצבות: "בת אברהם" כשם משפחה. כאשר גוי מתגייר הוא עוזב את שם אביו ומקבל על עצמו את התואר בן אברהם

קברה של גיורת

על פי היהדות, יש לכבד את הגר ולהתייחס אליו כמו לכל יהודי. בתורה נכתב על היחס השווה בחובות ובמצוות על הגר, לדוגמא, ביחס לשמירת השבת, כתוב באופן מפורש שהמצווה הזאת מוטלת גם על גרים- “וגרך אשר בשעריך" , על מנת שלא להשאיר ספק שמצווה זו גם חלה על הגרים. אם גרי קוצ'ין נקברו בנפרד, הרי זה בניגוד לרוח היהדות.
סברה נוספת שעלתה מתוך ראיון עם קית הלגוואה, יהודי מקומי המתגורר בסמוך לבית הכנסת היהודי, היא כי השורות האחרונות מיועדות ליהודים ה"שחורים" או למקומיים אשר אינם חלק מהקהילה הפארדסית שהיגרה מעיראק וספרד.

הפאראדסים והמאלאברים
הסבר אפשרי נוסף לקיומה של החלקה הנפרדת ניתן למצוא ביחס בין הפארדסים למאלאבארים בקוצ'ין. הפאראדסים ("היהודים הלבנים") גרו בקוצ'ין כארבע מאות שנה, בחלקו העליון של "רחוב היהודים”. מנהגם היה לשמור על הפרדה בינם לבין המאלאברים ("היהודים השחורים"). ההפרדה באה לידי ביטוי בנישואין, בתפילה, ובשאר מרקם היחסים חברתיים . יחס בדלנות זה, מנוגד ליהדות המבוססת על עיקרון השוויוניות. ואכן, רבנים רבים, לאורך השנים, יצאו כנגד הבדלנות הפארדסית.

מצבתו של אי.בי סאלם
בקהילת היהודים בקוצ'ין, שרובה המוחלט היה מאלברי, הפארדסים נהגו לקרוא לעצמם "מיוחסים", על שום יחסם הישיר ליהדות. וזאת בניגוד למאלאברים, שיהדותם מקורה בסוחרים יהודים שנשאו שפחות מקומיות וחלקם האחר, גרים. סיבה נוספת לבדלנות הפארדסית היא סיבה כלכלית. החל מהמאה העשרים, הפארדסים נהנו ממצב סוציו אקונומי טוב יותר מזה של המאלאברים. סיבה זו הקלה על הפארדסים את הבדלנות. בנוסף, המאלאברים היו שונים מהם במנהגי הלבוש, השפה, האוכל והתרבות. לעניין השונות במנהגים ובחיצוניות ניתן להוסיף את תרבות הקאסטות ההודית בה הגבולות החברתיים נשתמרו בקנאות.

בית הקברות החדש יועד במקור לפארדסים שקבלו אותו מהראג'א בשנת 1568 (יחד עם שטח של בית הכנסת הפארדסי). עד לשנת 1937 יהודים מאלאברים לא יכלו לקחת חלק במניין בבית הכנסת הפאראדסי. הודות למאמציו של א.ב. סאלם, חלק מההפרדות בין הקהילות החלו להיעלם באמצע המאה העשרים. סאלם, שהיה חלק ממפעל העלייה הקוצ'יני לישראל ובנו היה הראשון לשאת אישה פארדסית, פעל לעלייתם של כל יהודי קוצ'ין, מאלברים ופארדסים. בהשפעתו, הוסרו ההגבלות על השתתפותם של המאלברים במניין בית הכנסת הפארדסי. למרות הישגיו, חלק מהבדלנות הפארדסית מצאה את מקומה ביישובים הנפרדים בישראל.


המצבות
המצבות בבית הקברות מופיעות בשלל צורות וגדלים - ממצבות בגובה אדם עד למצבות בגובה סנטימטרים ספורים מהרצפה. יש מצבות שכנראה מעולם לא היה חרוט עליהן כלום, כנראה בשל חוסר יכולת כספית. במצבות אחרות ניתן לראות שאריות של חריטות שנמחקו עם השנים. הרבה מהמצבות מחוברות זו לזו וברוב המקרים הם היו מאותה משפחה. גודל ויופי המצבה היה כנראה פונקציה של כסף ולאו דווקא של מעמד. דוגמא לכך ניתן לראות במצבה של התינוק שנפטר בגיל עשרה ימים שעל קברו מצבה מפוארת).

מצבה מפוארת של תינוק דוגמא לשימוש בתואר כה"ר

ראוי לציון כי ברוב מצבות הגברים, מופיעה הקידומת כה"ר- כבוד הרב. ככל הנראה היה נהוג לחלק תואר זה ללא קשר אמיתי למעמד רבנות מפני שלא יכול להיות שכל ארבע מאות ארבעים וארבע הקבורים באמת היו במעמד של רב.

משפחות
בית הקברות עוזר לנו לבחון כמה מהמשפחות הבולטות בקוצ'ין. שם המשפחה הכי נפוץ בבית הקברות הוא הלגואה, אחריו רחבי, כהן ואשכנזי. צאצאים מהמשפחות הללו עדיין מתגוררים בקוצ'ין. בחלק מהמצבות נחרטו פרטים אישיים בעברית וגם באנגלית (כל משפחת סאלם לדוגמא). איתרנו כמה משפחות הקבורות בבית הקברות: יוסף חי הלגואה היה אב לבתציון, אסתר, לאה, ושמחה שכולן קבורות שם, אך הקבר של יוסף חי לא נמצא. שם טוב בן דוד הולגואה, שקברו כן נמצא, היה אב ללאה ולאברהם. ויצחק אליה הולגואה היה אב לחיים יצחק ולשמחה. בנימין (נפטר בשנת 1962) ואוריה (נפטר בשנת 1964) סימון הולידו את רבקה ואברהם (2004). מומלץ לעיין בנספח 2 אשר ממפה את כל הקברים בבית הקברות.

סיפורים מעניינים שלמדנו מבית הקברות הם הסיפור אודות איש העסקים הצ'כי קאפל גראם שככל הנראה גר בקוצ'ין בשל עסקיו בתחום הגומי ונפטר ב-1941 (ראה תמונה 8), והסיפור אודות אברהם גריסאדר, גר עשיר שמת בקוצ'ין בשנת 1885. ילדיו חזרו לקוצ'ין ושיפצו את המצבה שלו בשנת 1957 (ראה תמונה 9). חשוב לציין כי מיקומו של הקבר הוא בקצה של בית הקברות בצד השמאלי ולא בחלקה הנפרד של בית הקברות.

מצבתו של קאפל גראם מצבתו של אברהם גריסאדר

 

דף הבית > קוצ'ין, הודו > מאמרים - מטנצ'רי > בית הקברות החדש במטנצ'רי

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©