דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - מאד > ההתיישבות היהודית בכפרי הונגריה
ההתיישבות היהודית בכפרי הונגריה

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

יהדות הונגריה הייתה מן הגדולות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה טרום השואה. לקהילה זו שורשים רחוקים בהיסטוריה, עוד בימי האימפריה הרומית. לאורך השנים ידעה קהילה זו עליות ומורדות, אנטישמיות והגבלת זכויות, עד לשגשוגה בימי האימפריה האוסטרו-הונגרית, בה התפתחה, גדלה והפכה להיות עירונית, מתוך מתן זכויות והכרה בשוויון. אולם, ההתיישבות היהודית-עירונית בהונגריה מהווה חלק קטן בהיסטוריה הכללית שלה. עד למאה התשע-עשרה הייתה הקהילה היהודית בהונגריה כפרית כמעט לחלוטין, ועסקה במסחר חקלאי בתוצרת שיוצרה על-ידי הגויים, ובשלב מאוחר יותר, כאשר ניתנה להם הזכות, עסקו היהודים אף בגידולים חקלאיים.

צפון מזרח הונגריה- מאפיינים
הונגריה הינה ארץ מישורית ברובה, ללא מוצא ים. המדינה חצויה לשניים על ידי הנהר הגדול שלה, הדנובה. בחלקה המזרחי קיימים שני נהרות גדולים נוספים, הטיסה והבודרוג, אשר בשילוב עם טופוגרפיה לא שגרתית לכלל הארץ, יוצרים איזור נפרד עם מאפיינים ונופים שונים. המבנה הטופוגרפי באזור זה הררי יותר ומורכב בעיקר מגבעות, כששיא גובהן מגיע לשמונה מאות מטר מעל גובה פני הים. בנוסף, אדמת הרנדזינה שהתפתחה מסלעי הגיר, הקרטון והחוואר מאפשרת התפתחות נרחבת של חקלאות בכלל ושל גידולי ענבים בפרט.

היהודים הגיעו להונגריה בדרך כלל ממערב לה. תנועה זו יצרה רצף התיישבותי יהודי במערב "הונגריה הגדולה", שהלך וזלג עד לאזורים המזרחיים. לאזור צפון מזרח הונגריה הגיעו יהודים בשלב מאוחר יחסית, במאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה.

אחד ממאפייניו הבולטים של היישוב העירוני המאוחר יותר הינו תנועת ההשכלה והרצון להתערות ולהשתלב בקרב הגויים. על רקע זה נולדו מחלוקות וקרעים, והאבחנה בין שלושה זרמים מרכזיים ביהדות הונגריה: האורתודוכסי, הניאולוגי וזרם הסטאטוס קוו. אבחנה זו קיימת עד היום בקהילות שנותרו. מחלוקת זו אמנם נולדה בעיר, אך היו לה השלכות גם על היהודים תושבי הכפרים.

ואולם, אם בערים מחלוקת זו הובילה לפיצול פיזי, כדוגמת בתי כנסת ובתי עלמין נפרדים לפי זרמים, הרי שבכפרים בדרך כלל נמצא בית עלמין אחד ובית כנסת המשרת את כלל הקהילה. כלומר, מחלוקת זו הגיעה אמנם גם לכפרים, אבל נגעה בעיקר באישי, בהגדרת זהות ייחודית לפרט, אשר בחר את דרכו לפי אחד משלושת הזרמים, ולא גרמה לפיצול מוחשי, על-פני השטח, של הקהילה. דבר זה מעניין עוד יותר בשל העובדה כי הנוצרים הכפריים לא תמיד שמרו על אחדות בכפריהם, בהם ניתן למצוא פעמים רבות שתי כנסיות בכפר לפי שני זרמי הנצרות העיקריים בהונגריה- הרפורמי המקומי והקתולי-אורתודוכסי. חלוקה כזו ניתן למצוא גם בכפר מאד.

חבל טוקאי- היג'ליה
חבל טוקאי (הונגרית: Tokaj borvidék) הוא אזור יין היסטורי במחוז בורסוד-אבדוז'-זמפלן שבצפון-מזרח הונגריה, המורכב מכעשרים ושמונה כפרים וכשבעת אלפים הקטאר (1 הקטאר שווה 10,000 מ"ר) של כרמים, בהם גדלים זני ענבים ייחודיים. באזור זה מיוצר יין טוקאי, שהוא סוג ידוע של יין מחוזק. יין איזור טוקאי נחשב בעולם כולו יין מלכים. היין הוא תוצר מובהק של האזור בו נולד, טעמו המיוחד נובע הן מן הקרקע העשירה במינרלים והן מן האקלים המיוחד. הענב המתוק והאציל נקרא אסו ויש בו פי חמישה אחוזי סוכר מבענב רגיל. האגדה מספרת שבמאה השבע-עשרה, בשל חשש מהתקפה טורקית, דחו החקלאים את הבציר והפירות בשלו יותר מדי וכך גילו את מתיקותם הנפלאה.

השם "טוקאי" נגזר ממילה ארמנית שמשמעותה ענב. מילה זו חדרה לשפה ההונגרית ככל הנראה במהלך המאה העשירית. שמו הקודם של החבל היה הג'אל (Hegyalja), ומשמעותו בהונגרית היא "למרגלות גבעות". בשנת 2002, הוכרז האזור על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית והוא אחד מאזורי היין היחידים בעולם שזכו למעמד זה. חלקו המזרחי של חבל טוקאי משתרע על גבעות סרנץ' (Szerencs), שגובהן הממוצע הוא מאתיים וחמישים מטרים מעל גובה פני הים.

אזור טוקאי היה מיושב כבר בתקופה הנאוליתית, אך הפך למקום חשוב רק כאשר הגיעו אליו השבטים המדיארים במהלך המאה התשיעית. האזור שימש מקום מוגן עבור המדיארים במאות השנים שלאחר מכן, כאשר נאלצו להתמודד עם פלישות המונגולים ועמים אחרים. האזור היה נקודת מעבר חשובה עבור סוחרים פולנים שנדדו לכיוון הבלקן.

במאה השתיים-עשרה הזמינו מלכי הונגריה לאזור מתיישבים וולונים ואיטלקים, שהצטרפו אל הגרמנים שהיו במקום מאז הקמת הממלכה ההונגרית. הווסיטים מבוהמיה שלטו באזור במשך תקופה קצרה במאה השש-עשרה, אך לבסוף אוחד האזור עם ממלכת הונגריה על ידי המלך מתיאש הוניאדי. העות'מאנים, שכבשו את רוב הונגריה, לא הצליחו להשתלט על אזור טוקאי, שהפך למקום הנתון לסכנת פשיטות קבועה.

הכרמים הראשונים ניטעו באזור ככל הנראה בתחילת המאה השתיים-עשרה, וההשערה היא שהשיטות לגידול גפנים הובאו לאזור על ידי שבט הקאבאר שהתיישב באזור הרי הקרפטים, בסמוך להונגרים, במהלך המאה התשיעית או העשירית. תחילת הייצור של יין טוקאי הייתה ככל הנראה רק בתקופת השלטון העות'מאני.

פריחתו של חבל טוקאי החלה בתחילת המאה השש-עשרה, ויין טוקאי היה למוצר ייצוא חשוב עבור נסיכי טרנסילבניה ששלטו באזור במאה השש-עשרה ובמאה השבע-עשרה. ליין היה תפקיד במאבק לעצמאות הונגריה בהובלתו של פרנץ השני ראקוצי, שהפיץ אותו למספר שליטים אירופיים, כגון לואי הארבעה-עשר. לואי הגיש את היין בארמון ורסאי, והיה כה מרוצה ממנו עד שהעניק לו את התואר "וינום רגום, רקס וינורום" ("יין של מלכים, מלך היינות"). כאשר ראקוצי הובס והוגלה בשנת 1717 נלקחו אחוזותיו על ידי השליטים מבית הבסבורג.

האזור הגיע לשיא פריחתו במהלך המאה השמונה-עשרה, בעת שהיה נתון לשליטת האימפריה האוסטרו-הונגרית, בעיקר בזכות המוניטין הרב של היין שהופק בו. מדינות הייצוא העיקריות היו פולין ורוסיה, ששמרה על מושבה דה פקטו באזור על מנת להגן על אספקת היין לחצר הצאר. אוכלוסיית האזור הייתה הגדולה ביותר במדינה בשנת 1780. תושבי האזור הגיעו אליו מאזורים סמוכים כגון סלובקיה, רותניה ומקדוניה היוונית. תושבי האזור שהגיעו ממקדוניה היוונית הוחלפו בהדרגה בשלהי המאה השמונה-עשרה על ידי יהודים מפולין, גליציה וארצות אשכנז, שתפסו את חלקם בתעשיית המסחר הקשורה ליין טוקאי .

פריחתו של החבל קשורה רבות בכניסתם של היהודים אל התעשייה והמסחר באזור, כמו גם העובדה שקריסתו של האזור כממלא מקום חשוב בייצור היין העולמי קשורה לא במעט בהיעלמות היהודים משם בשנות השואה, יחד עם סיבות נוספות הקשורות בשנות המלחמה ב-44'-45' ובמהפכה בשנת 1956.

דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - מאד > ההתיישבות היהודית בכפרי הונגריה

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©