דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - מאד > בית הכנסת ומבנה הישיבה במאד
בית הכנסת ומבנה הישיבה במאד

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

בית הכנסת
בית הכנסת נבנה, כאמור, בסוף המאה השמונה-עשרה, בשנת 1798. הוא ממוקם במרחק מה מהרחוב הראשי של הכפר, על צלע ההר. מיקומו, בשילוב נתוניו הפיזיים הגדולים יחסית, ממקמים אותו כנקודת ציון המובחנת היטב מן הרחוב. יתרה מכך, שלושה מבנים בולטים בקו הרקיע של הכפר- בית הכנסת ושתי הכנסיות. בית הכנסת הינו בעל הנתונים הצנועים ביותר, ואף על פי כן אינו נופל במאומה מן המבנים השכנים הללו.

בית הכנסת מורכב מחלל אחד גדול המחולק לתשעה שדות על-ידי ארבעה עמודי תמך במרכזו, התוחמים את הבימה. הדגשה נוספת לבימה מבוטאת בצורת כיפה מרכזית המוגבהת במעט משאר חללי בית הכנסת. עזרת הנשים ממוקמת בקומת גלריה, אשר הכניסה אליה היא דרך כניסה נוספת הקבועה בחזיתו המערבית של המבנה. צורת ארגון חלל מעין זו הינה אופיינית לבתי כנסת אשכנזיים, ובעיקר לאזור פולין וגליציה.

פנים בית הכנסת מעוטר בציורי קיר מעשה אמן, ובעיטורי אבן מסותתת. עיטורי החזית מזכירים אדריכלות ניאו רנסנסית, סימטרית, המשמרת ערכים קלאסיים של עמודים וגמלון (ראו תמונה). רוב העיצוב אשר שרד מתוארך למאה התשע-עשרה.

חזיתו המזרחית של המבנה, החזית האחורית, פונה אל החזית המערבית של המבנה הסמוך- מבנה הישיבה (אשר היוותה את חזית הכניסה למגורי הרבנים אשר דרו במבנה הישיבה). כך יוצרים יחד שני המבנים מעין מתחם אורבני-פתוח שבמרכזו רחבה אשר שימשה לאירועים וכינוסים יהודיים. חשוב לציין כי כלפי חוץ שומרים שני המבנים על איפוק ואין בהם כדי להצביע על שימושם ועל הקשר ביניהם, דבר המאפיין בתי כנסת גלותיים הרוצים להשתלב בסביבה ולא לעורר עניין.

הוויית הקהילה היהודית סבבה סביב בית הכנסת, עניינים של פרנסה, מצוות, תרבות ודת, וכן עניינים פוליטיים מהותיים עברו דרך בית הכנסת (לוי, 1974). מן הראיונות עולה כי בית הכנסת, כשני בתי התפילה האחרים, שימש אף כמרכז תרבותי לתושבי הכפר כולו. בכל חג היו נערכות החגיגות לכל תושבי הכפר באחד מן המבנים הדתיים. ראש העיר של מאד אף צוטט בראיון כשאמר כי לבית הכנסת היה תפקיד חשוב כמתווך בין שתי הכנסיות וכסמל לכך שכל האמונות יכולות לחיות בשלום זו לצד זו (Gruber, 2005).

בית הכנסת נהרס על-ידי הגרמנים בשנת 1944, לאחר ששימש כמקום בו כונסו היהודים לפני הגירוש. מאז עמד בשיממונו וחורבנו, גם לאחר המלחמה, כאשר חזרו יהודים למאד. בשנת 1950 הציבו היהודים שחזרו לכפר לוח זיכרון על אחד מקירות בית הכנסת, לזכר תושבי מאד היהודים אשר נספו בשואה. יש שאומרים כי הקמת לוח הזיכרון הייתה ליהודי מאד כמו פתיחתו מחדש של פצע, וכי בעקבותיה - עזבו את הכפר באופן סופי (לוי, 1974).

בשנת 2004 נערך בבית הכנסת שיפוץ יסודי על-ידי ארגון "אירופה נוסטרה" וחלקו שוחזר, כולל ציורי הקיר והמערכת העיטורית, וכן הריהוט. השיפוץ זכה בפרס על מורשת תרבותית מהפדרציה האירופאית למורשת, אשר שוכנת במאד (Gruber, 2005). כיום משמש בית הכנסת כמוזיאון וכעדות אילמת לקהילה היהודית העשירה שחיה בכפר בעבר ומופיע כאחד האתרים התיירותיים המומלצים בכפר.


מבנה הישיבה
במאד פעלה ישיבה בעלת אפיונים חסידיים, אשר מרכז הלימוד בה היה גמרא, ואשר רבניה שילבו את חיי הקהילה המקומית ואת ה"בעלי-בתים" (- האוכלוסייה העובדת בכפר, להבדיל מבני הישיבה לומדי התורה), עם החומר הנלמד, דרך מתן פסקים לשאלות שהתעוררו בייצור היין וכשרותו, עירוב הגויים בייצור, שאלות של יין נסך "יינן" ועוד (שוורץ, 1987). שאלות רבות עלו בענייני יין משום שעל-פי פשט ההלכה, כל יין שגוי נגע בו, או שהיה ברשותו כשהכלי פתוח, חשוד בכך שהוא יין נסך והוא נקרא "סתם יינם", יין זה אסור הן בשתייה והן בשימוש אחר (ראה שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קכד סעיף ח). מלבד לימודי הגמרא וקיום מניין סיפקה הישיבה הזדמנות לבחורי הכפר למתן ביטוי צנוע לציונות (לוי, 1974).

בשיא תפארתה, בראשית המאה העשרים, למדו בישיבה מעל מאה בחורים ממקומות שונים בעולם, ועד היום היא ידועה ברבנים הגדולים שהכשירה. לאחר המלחמה הוסבה הישיבה לבניין מגורים וכיום היא נטושה. תושבים מספרים שמתכוונים להפוך את הישיבה למוזיאון למורשת ההיסטוריה היהודית במקום. יחד עם בית הכנסת הסמוך, יש בכך שחזור של המתחם כ"חצר יהודית".

פעילות הישיבה התבצעה במבנה הסמוך לבית הכנסת, אשר נבנה למטרה זו. המבנה בנוי בסגנון של מבנה חינוכי, ובו אכסדרה, ממנה יש כניסות אל כיתות לימוד. בית המדרש שימש גם כבית הרב, אשר שימש גם כראש הישיבה וגם כ"מרא דאתרא" (- רב המקום, האחראי לא רק על לימוד תורה וחינוך, כמו התפקיד הישיבתי, אלא כזה הנותן מענה לכל צרכי הדת המקומיים), דבר ייחודי למקום זה. "בית המדרש היה סמוך למעונו, והדלת מבית הספרים שלו הייתה נפתחת לבית המדרש ודרכו נכנס ויצא מביתו לבית המדרש וחזרה" (קול אריה, תשנ"ז).

סגנונית, לא נראה כי יש טיפולוגיה מסוימת לפיה נבנתה הישיבה, בהתאם למבני ישיבות אחרים בעולם. בדרך כלל עומד בית המדרש כיחידה עצמאית או כמכוון את האוריינטציה, ולא כחלק צדדי במבנה, כמו כאן. ייתכן וגם כאן היה ניסיון להשתלב כלפי חוץ ולא להבליט את "המוסד לרבנים", כפי שמכנים אותו תושבי הכפר. חיצונית מזכיר המבנה מבנים אחרים הנמצאים בכפר, אשר משמשים כבתי מגורים ו/או כיקבים, ובנויים בדיוק לפי אותה סכימה ועיטוריהם החיצוניים נראים זהים לאלו שבישיבה.

מצאנו עדויות לכך שרבים מן המבנים היו בעבר בבעלות יהודית. ברבים מן המבנים הדומים שמצאנו בכפר היה יקב ומרתף יינות, והם נבנו סביב חצר פנימית, שאליה נכנסו העגלות. המבנים כולם נבנו באותה תקופה, ולכולם מאפיינים דומים.

מרתף היינות הינו מבנה אדריכלי בפני עצמו, ובשל חשיבות היין במקום, זכה גם המרתף לטיפול מכובד. בכל מבנה בכפר נמצא מרתף, בין אם חלל קמרונות הניצב מתחת למבנה, או מבנה נפרד אשר הכניסה אליו חיצונית, כמו המרתף הנמצא במתחם הישיבה. ראה תמונה 14, בשרטוט רואים את המדרגות בחצר היורדות אל המרתף

מבחינה אורבאנית, בית הכנסת והישיבה ממוקמים במרכז תכנית הכפר, אזור שמשמש גם כמקום מושב הכנסייה הרפורמית (המרכזית בכפר), באופן שלא ניתן לפספס אותם. בחתך הכפר ניתן לראות כי בית הכנסת לא מוסתר כלל ועומד גבוה מספיק כדי לבלוט מאזורים רבים בכפר, לא פחות ממגדלי הכנסיות. מבחינה זו נראה כי השוויון לו זכו היהודים היה אמיתי ולא היה להם צורך להסתיר עצמם ולהתחבא. יחד עם זאת, נראה כי היהודים ביקשו לא להתבלט ובנו את מבניהם באיפוק ובצניעות.

לאחר מלחמת העולם השנייה חולק מבנה הישיבה למספר יחידות, והממשל הקומוניסטי שיכן בו מספר משפחות. תושבים מספרים כי רק לפני שנים ספורות עזבו המשפחות את המבנה, לאחר קבלת פיצויים מן המדינה, וכי כעת קיימות תכניות להופכו למוזיאון. המבנה עומד בשיממונו, דלתותיו מוגפות וחלונותיו שבורים. כניסתנו אליו התאפשרה דרך אחד החלונות, ובתוכו התגלו עדויות עשירות. עליית הגג מלאה במסמכים, ספרים, דפי מתכונים וציורי ילדים, המתוארכים ברובם לשנות הששים.

סיור ממושך יותר מגלה שכבות שונות של טיח, כאשר השכבה התחתונה, העתיקה מכולן, כוללת ציורי קיר ועיטורים מקוריים. מקומות בהם נגלים כבלי חשמל מאוחרים חושפים גם את השכבות המקוריות של המבנה מהתקופה בה נבנה. עושר הפרטים, בשילוב עמודי האכסדרה המאסיביים, הקמרונות הכבדים ועיטורי הפתחים, חושף את עושרה של הקהילה ואת מידת חשיבותו של המוסד בחייה.

דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - מאד > בית הכנסת ומבנה הישיבה במאד

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©