דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
מבוא: יהודי דברצן

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

סיפורם של היהודים בדברצן החל בירידים שנערכו בעיר שבע פעמים בשנה, כל פעם יריד של שבוע.

בחורף של שנת 1781 הגיעו ליריד כ-34 סוחרים מערים שונות, מתוכם עשרה יהודים. ביריד שהתקיים באביב של אותה שנה עלה מספר הסוחרים היהודים ל-22. מספר זה הלך וגדל מיריד ליריד, ומשנה לשנה פקדו את הירידים יותר יותר סוחרים יהודים מן הערים השונות. רשויות שלטון העיר אסרו על היהודים שהשתתפו ביריד ללון בעיר, לא כל שכן להשתקע בה.

במהלך הזמן נקשרו קשרי מסחר בין אזרחי העיר הלא-יהודיים והסוחרים היהודים, קשרים שחייבו את הימצאותם הקבועה של היהודים באזור דברצן. כתוצאה מהקשרים שנוצרו ומהירידים שנמשכו כשבוע ימים, הקימו היהודים בסוף המאה ה-18 אכסניה בקרבת העיר, ואף מסעדה כשרה. האכסניה והמסעדה הוקמו בשטח שמחוץ לתחום שיפוט העירייה. המסעדה ובתי האכסניה הקטנים היו למעשה מקום מגוריהם הראשון של יהודי דברצן.

הקהילה היהודית הקטנה בקצה העיר הלכה והתבססה. יהודיה התפרנסו ממתן הלוואות, מכירת יינות לסוחרים המקומיים, רוכלות ומסחר בירידים. השפעתם על הירידים היה ניכר למדי ובמאמר מיום 20/10/1832 בעיתון "ילנקור" נכתב על יריד הסתיו של דברצן שלא הצליח במיוחד "באשר היהודים...לרגל חגיהם...לא השתתפו ביריד".

חשיבותה של הקהילה התבטאה בבניית בית כנסת בשנת 1791: "מעשה גדול ונאה עשתה עיריית דברצן הנכבדה בבנותה, על חשבונה, בית כנסת ליהודי הפרוורים ולירידאים אחרים המתאכסנים שם לרגל עסקיהם. חנוכת הבית נתקיימה לרגל היריד האחרון ובני דת משה המרוגשים לא ידעו איך להודות על המחווה הנאה... ".

בתחילת המאה ה-19 רוחות של קידמה החלו מנשבות בהונגריה. אלו הגיעו גם לדברצן, ועמן עלה הדיון ציבורי בנושא היהודים. שלטונות העיר ניסו למנוע את התיישבות היהודים בדברצן אך האצולה ובעלי האחוזות גילו הבנה ואהדה כלפי היהודים ותבעו את שיפור מצבם. בשנים 1827-1825 התקיימו אסיפות המעמדות בהונגריה, באחת מהן הוחלט לדון מחדש בהצעתו של הרוזן יוסף האלר על תיקון מצבם של היהודים (תכנית שהוגשה כבר בשנת 1792). אזרחי דברצן, בעיקר הסוחרים שבהם, נחרדו למשמע הדבר והחליטו להתנגד לכל שינוי במעמד היהודים והרחבת זכויותיהם.

בשנת 1840 אספת המעמדות של הונגריה פתחה בדיונים יסודיים בנושא זכויות היהודים ובסופם אושר חוק (משנת 1840, סעיף 9, נקודה מספר 1) בו נקבע כי מותר ליהודים להתיישב בכל רחבי המדינה, פרט לערים שבאזורי מכרות הכסף והזהב. בעקבות חקיקה זו התיישבו היהודים הראשונים בעיר דברצן.

הקהילה היהודית בדברצן התקיימה בין השנים 1944-1840, תחילה כעדה נפרדת מהעם ההונגרי, עדה אשר בניה הורשו על ידי שלטונות העיר להתגורר בתחומה, ולאחר מכן כאזרחים בעלי זכויות שוות. יהודי דברצן התייחסו לעיר כאל עיר מולדתם.
בדברצן התקיימה אותה תקופה קהילה ניאולוגית גדולה, אך עם השנים התגבשה גם הקהילה האורתודוקסית של דברצן, ואף קהילת סטאטוס קוו, כפי שיתואר בהמשך. עדות לקהילות השונות בדברצן ניתן למצוא בשלושת מבני בתי הכנסת החשובים של העיר, ששניים מהם עוד עומדים על תילם: בית הכנסת של הסטטוס-קוו שהוקם ב-1909, בית הכנסת האורתודוקסי שהוקם ב-1893, ובית הכנסת הניאולוגי שהוקם ב-1897 אך נשרף כליל לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום אין לו כל זכר פיזי.

 


Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©