דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - דברצן > ראיונות עם בני הקהילה היהודית בדברצן
ראיונות עם בני הקהילה היהודית בדברצן

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

עם הגיענו לדברצן, חיפשנו אחר אנשים אותם נוכל לראיין אודות חיי היהודים בה לפני המלחמה ולאחריה. הסיוע הראשוני שקיבלנו במציאת אנשים לראיונות היה מויקטור, אחראי מועדון הקהילה.

ויקטור

ויקטור הסביר לנו שכדי למצוא אנשים לראיונות מוטב להגיע למועדון, אותו פוקדים מדי כמה ימים הקשישים כדי לשתות קפה ולפטפט ופעמיים בשבוע חלקם נפגשים עם חבריהם הלא- יהודים כדי לשחק קלפים. אכן, במועדון נמצאו מספר כמה אנשים שהסכימו להתראיין כמו אדון שנדור ואדון פיישר.


אדון שנדור היה המרואיין הראשון שלנו. שנדור אינו יליד דברצן אך אחרי המלחמה כאשר גילה שבכפר שלו לא נשאר כמעט זכר הוא עבר לדברצן. הוא סיפר לנו על חייו לפני המלחמה ועל תקופת המלחמה, כאשר גאוותו הייתה בסיפורים על שירותו הצבאי בישראל. אחרי הצבא, מסיבה אישית אותה לא גילה לנו - שנדור חזר להונגריה. למרות שהוא אינו יודע עברית, סיפר לנו שהוא למד בחדר עברית ותורה. שנדור העיד ש"היינו מגיעים ללימודים מוקדם בבוקר עוד בחשכה, וחוזרים הביתה בחשכת הערב"

אדון שאנדור כיום ובצעירותו כחייל

גם את אדון פישר פגשנו במועדון. הוא סיפר לנו על ילדותו, על חייו לפני המלחמה ולאחריה.

"קרפטי היה המורה שלנו לחינוך גופני. הוא היה אלוף אולמפי בהיאבקות. הוא השתתף באולמפיאדת ברלין ונהיה אלוף ע"י כך שהביס מתאבק גרמני. היטלר כעס על כך שיהודי הביס גרמני".

אדון פישר בחצר בית הקהילה

רב הקהילה - גם הוא היה לנו לעזר רב. למרות שהוא הגיע לעיר בשנות ה-80 של המאה ה-20 והוא אינו יליד דברצן, הוא ידע לתת מידע על אנשים הפוקדים את בית הכנסת מדי יום ויוכלו לסייע לנו.

 

את אדון רטי בלה פגשנו בבית הכנסת בתפילת שחרית וקבענו לפגוש אותו בביתו. הוא סיפר לנו בעיקר על ילדותו בכפר ליד דברצן בתקופה שלפני המלחמה. למרות גילו המבוגר של אדון רטי בלה הוא עדיין פעיל בקהילה ומשלים מנין מידי בוקר בבית המדרש הקטן.

אדון רטי בלה

ככול ששהינו בדברצן יותר כך הכרנו יותר את אנשי הקהילה והיה לנו קל יותר לקבוע ראיונות. בקביעת הראיונות ובתרגומן עזרו לנו סטודנטים הונגרים דוברי אנגלית.

את אניקו הכרנו בבית הקהילה כהיא עזרה בארוחת הערב. אניקו נמנית בין הצעירים היהודים הבודדים שנשארו בדברצן והיא הסכימה בחפץ לב להתראיין עם אמה גברת וינקר בביתן.

"בעקבות מה שקרה במלחמת העולם השנייה הרבה אנשים התכחשו למוצא שלהם ורק עכשיו הרבה צעירים מתחילים לגלות מחדש את השורשים שלהם"

גברת וינקר סיפרה לנו קצת על חיי הקהילה אז ועכשיו. היא סיפרה ש"במהלך החגים הילדים היו מתאספים בקומה העליונה שבבנין הקהילה עם שתי גננות שטיפלו בהם בזמן ההפסקות בתפילה הילדים היו יורדים לפגוש את ההורים בחצר בית הכנסת"

מימין - אניקו ובתה בסלון דירתן בדברצן, משמאל - אוסף אגרטלים בביתה של אניקו

גם לאוויש הורביץ, כיום ראש הקהילה ויליד דברצן, סיפר על זיכרונות ילדותו: "סבי היה אדם דתי מאוד. בחגים היינו הולכים לבית הכנסת - היו שם כל כך הרבה ילדים. במהלך יום כיפור חצר בית הכנסת הייתה מלאה אנשים והיה נחמד לראות אותם מברכים זה את זה לשלום ומאחלים שנה טובה. הייתה כאן קהילה יהודית גדולה בזמנים האלה."

מר לאווש הורוביץ, ראש הקהילה היום

אמנם כיום כמעט ואין חיי קהילה ובחגים אין הרבה אנשים אך לשמחתנו יצא לנו המזל להשתתף בחגיגת ברית מילה בקהילה. את הברית עשו בבית המדרש הקטן - לא היו המוני אנשים אך היה מספר מכובד של חוגגים. נראה כי יש חיי קהילה גם אם אירוע מסוג כזה מתרחש בתדירות נמוכה של אחת לחמש שנים. האירוע, ברית המילה, היווה עבורנו לא רק חגיגה אלא גם זמן טוב למצוא אנשים שיסכימו להתראיין.

חגיגת ברית מילה בקהילה, אלול התשס"ח (ספטמבר 2008)

את בני הזוג קראוס ראיינו בביתם. הם היו מאוד אדיבים ונחמדים. שני בני הזוג אינם ילידי דברצן אך הם חיים בה מזה שנים. הם הראו לנו ספרים וחומרים שיש להם על יהודי דברצן וסיפרו על יחסי יהודים נוצרים שהיו בתקופה לפני המלחמה.

על טיבם של יחסי ה 'יהודים – נוצרים' שמענו גם משני זקנות לא יהודיות שפגשנו במקרה באחד מהסיורים בהם חיפשנו אזורים ובתים אשר היו שייכים לאנשי הקהילה. הן העידו כי "הנוצרים והיהודים היו ביחסים טובים מאוד רוב היהודים היו סוחרים והם החזיקו בחנויות ובפאבים שהיו טובים בשביל כולם"

מימין - מר וגברת קראוס, משמאל - שתי הנשים איתן שוחחנו

כמו המפגש הלא צפוי עם שתי קשישות אלו, נתקלנו גם במפגשים לא צפויים שנקרו לנו עם יהודים שהגיעו לבית הכנסת עת ששהינו בו בעבודה על התיעוד הפיזי של המבנה.

מפגש ראשון כזה ריגש אותנו במיוחד, כאשר הגיעו זוג אמריקאים שבאו לטיול שורשים בהונגריה. הבעל, יליד דברצן הגיע על מנת לראות את מקום מגוריו ואת בית הכנסת בו התפלל.

מר אלימלך ברק

מפגש מקרי נוסף התרחש במהלך העבודה על בית הכנסת האורתודוכסי. פגשנו את מר אלימלך ברק שהגיע טיול שורשים עם משפחתו לרגל חתונת הזהב שלו ושל אשתו. מר ברק גדל בדברצן עד גיל תשע, ואף על פי שהיה קטן הוא זוכר הרבה והיה מוכן לחלוק עמנו את זיכרונותיו הרבים.

הוא לקח אותנו לראות היכן היה בית ילדותו אבל מכיוון שהרבה השתנה מאז הוא לא מצא במדויק את הבית. ליווינו את מר ברק גם לבית הקברות בו קבורים חלק מבני משפחתו, ולאחר כל התדרוך הנ"ל גם נפגשנו איתו לראיון בבית המלון בו שהה. הוא שיתף אותנו בזכרונותיו על מה שזכור לו מלפני המלחמה ובזמנה, על זכרונותיו מבית הכנסת ומחייו כילד בדברצן:

"שתי תפילות זכורות לי מאותה התקופה: האחת, כל בוקר עם קומנו אחי הקטן ואני היינו אומרים את התפילה "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי..." ותפילה שנייה: "שמע ישראל..."

כל פעם שהיינו בסכנה ופחדנו, סבתא הייתה אומרת לנו קרישמלינוליל (בהונגרית: "תיקרא קריאת שמע") וכך זה נמשך כשנה תחת הפצצות כבידות ולבסוף מטחי הקטיושות של החזית הרוסית."

אדון ברק היה אדיב מאוד ושמח לעזור גם במה לך המחקר בארץ ושמר על קשר עם חלק מחברי המשלחת לאחר שובנו לישראל.

עם חזרתנו ארצה מצאנו אנשים נוספים שסייעו לנו לקבל מידע. אחד מהם הוא מר יוסף בר יואל, אותו היכרנו עוד בהכנה לנסיעה, כאשר בא לספר לנו על עברו וחייו בדברצן. הוא המשיך לסייע לנו וסיפק מידע רב גם על בתי הכנסת ועל חיי קהילת הסטטוס קוו.

יש לציין כי רבים מאנשי הקהילה הם לאו דווקא ילידי העיר, אלא התגוררו בעיירות סביב דברצן, כגון Hadjusamsou, Kishvarda ו- Hajdunanas.

הראיונות סייעו לנו להבין מהיכן באו היהודים לדברצן, לעמוד על טיב היחסים של היהודים עם שכניהם הנוצריים לפני המלחמה, ובעיקר להבין היכן גרו רוב היהודים, במה עסקו ואיך התנהלו חיי הקהילה בשיא פריחתה, לפני מלחמת העולם השנייה. בהצלבה עם יתר המידע שאספנו השלימה לנו מלאכת הראיונות תמונה רחבה ומעמיקה יותר של חיי היהודים בדברצן על היבטיה השונים.

 

דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - דברצן > ראיונות עם בני הקהילה היהודית בדברצן

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©