דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - דברצן > גניזת הספרים של דברצן
גניזת הספרים של דברצן

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

במהלך שהותנו בדברצן, חקרנו את הספרים הגנוזים בבית הכנסת האורתודוקסי והספרים בבית הכנסת הסטטוס קוו. חלק מהספרים הגנוזים בבית הכנסת האורתודוקסי הובאו מבתי כנסת מכפרים שונים בהונגריה בקרבת העיר דברצן.

במסגרת ההכנה לקראת הפרוייקט “מסע אל המורשת-להונגריה” נסע צוות המשלחת להכרת והכנת השטח. בביקור בבית הכנסת האורתודוקסי התגלו ארגזי גניזה רבים בדרך לקבורה בבודפשט. בעקבות בקשת הצוות נשארו הארגזים בדברצן עד לבואנו בספטמבר.

עם בואנו לדברצן נחשפנו לאבק הארגזים, למגע הנייר המתפורר ולדמויות שקולם נדם.

הגניזה שנמצאה כללה מחזורים, סידורי תפילה, ספרי חול, פרוכות, טליתות, ציציות, תמונות, תפילין מזוזות, מכתבים, ציורים, בולים ועוד. מתוך עניין רב בחומרי הגניזה ומתוך רצון רב לחקור ולהעמיק החלטנו למיין את החפצים והספרים.

הספרים בבית הכנסת האורתודוקסי לאחר מיונם לפי פילוג של 50 שנה
 
תרשים כיווני הארצות של הוצאות הספרים שנמצאו

בתרשים ניתן לראות את כיווני הארצות של הוצאות הספרים שנמצאו. ספרים הגיעו מהונגריה, פולין, גרמניה, צ'כיה, אוסטריה, רומניה, רוסיה, שבדיה, אמריקה, ישראל, שוויץ וסלובקיה.

ראשית, מיינו את הספרים על פי חלוקה של 50 שנה (ר' תרשים 2.5.2), ולאחר מכן לפי הקטגוריות הבאות:
1. סוג הספר - ספר חול או ספר קודש – (הבדלנו בין חומשים לסידורים)
2. מקום הוצאה
3. שנת הוצאה
4. נוסח

מתוך הנתונים שעלו בידנו יכולנו לנתח את הקשרים של קהילת דברצן עם הקהילות השונות באירופה ועם הקהילה בישראל. חקרנו את התפלגות הוצאות הספרים הגנוזים מארצות שונות לפי שנים.

מחקירת הספרים ניתן ללמוד רבות על מהלכים חברתיים והיסטוריים שהתרחשו באזור בכלל ובקהילה היהודית בדברצן והסביבה בפרט. מתוך הנתונים שעלו ניתן היה להסיק לגבי רמת הקשר של הקהילות השונות לאורך השנים ויחסם של הקהילה היהודית לשלטון המקומי בגלות.

התפלגות הספרים שנמצאו בגניזת ביה"כ לפי ארצות מוצא וזמן הדפסה

ניתן לראות את ההתפלגות בגרפים, לדוגמא: בין השנים 1790-1840 רוב הספרים הגיעו מאוסטריה, צכיה וגרמניה. לאחר מכן בין השנים 1840-1940 ניתן לראות כי רוב הספרים הגיעו מפולין, ומ-1940 הגיעו ספרים מישראל. ממצאים אלו מתאימים לתהליך התפתחות אמצעי הטכנולוגיה בעולם. בתי הדפוס הראשונים נמצאו במערב אירופה ומאוחר יותר הגיעו מזרחה.

יתר על כן, באמצעות החותמות שבספרים, החתימות והוצאות הספרים השונות הצלבנו מידע לגבי המרקם העירוני של דברצן ובעלי התפקידים היהודיים שהיו בה, לדוגמא מציאת חותמות של "מוכר ספרים דברעצען".

בנוסף לחקירת התפלגות ההוצאות חקרנו ותיעדנו את האלמנטים הגרפים, האיורים, הטיפוגרפיה והשרבוטים שבספרים.
במהלך המחקר מצאנו דברים רבים ומרתקים. איורים רבים המופיעים בספרים הינם איורים בעלי השפעות חיצוניות מהעולם הנוצרי. ואילו חלק מן האיורים מושפעים מתנועת הציונות והעליות לארץ ישראל.

בין האיורים נתקלנו באיור של דמות משכיל אשר צונזרה על ידי משתמש הספר, לעומת זאת מצאנו ספר בעל איור של רבנים שפניהם לא צונזרו.

עותק של ספר זה נמצא גם בבית הכנסת בעיר נירצ'האזה, אך בנירצ'האזה צונזרו פני הרבנים והודבקו מדבקות לבנות על פניהם. דבר זה מעיד על פערים בין הקהילות היהודיות השונות ברחבי הונגריה.

בין האיורים המרתקים, מצאנו שני עותקים להגדה של פסח בהם הופיע האיור המפורסם "משה" של האמן היהודי אפרים משה ליליֶ‏ין.

באיור מ-1908 מופיע הרצל כבן דמותו של משה המקראי. לליליין הייתה השפעה מכרעת על האמנות בארץ ישראל עד שנות השלושים והוא שילב בין הסגנון העיטורי שרווח בתקופתו באירופה - סגנון הארנובו - לבין נושאים ציוניים ותנ"כיים. בשנת 1906 עלה לארץ ויחד עם בוריס ש"ץ ייסד את בית הספר לאמנות בצלאל ועיצב את סמלו של בית הספר. באיור זה דמותו של הרצל מואדרת על ידי הצגתו כדמות משה, הרצל מוצג כממשיכו של משה, כמנהיג העכשווי של העם היהודי.

 

בנוסף, נתקלנו בשרבוטים רבים בספרים: מחתימות אישיות ועד שרבוטי ילדים מרגשים ושובי לב.

מגוון איורים מיוחדים שנמצאו ותועדו במהלך המיפוי
 
חותמות מיוחדות שתועדו במהלך המיפוי
 
שרבוטים שונים שנמצאו במהלך המיפוי

בין חפצי הגניזה השונים נמצא פריט שעורר בנו תמיהה. בין ערמת הטליתות והציציות נמצאה מעין חגורת בד לבן כאשר במרכזה ובצידיה חורים. הסקנו כי מדובר בציצית, למרות שלא מדובר בבגד עם ארבע כנפות.

בשיחה עם רב הקהילה התברר כי חגורת בד זו הייתה נפוצה בהונגריה בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. היו נוהגים לכרוך אותה על המותן, בימות הקיץ החמים, כתחליף לציצית שהכבידה על הגוף, ואכן נמצאה חגורה נוספת אליה מחוברים ארבעה גדילים שטרם הספיקו לקשור אותם כציצית.

'חגורת' הציצית, כמנהג האוכלוסיה היהודית בהונגריה

 

דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - דברצן > גניזת הספרים של דברצן

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©