דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - דברצן > הקהילה היהודית בדברצן לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום
הקהילה היהודית בדברצן לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום

להורדת המאמר כקובץ PDF לחצו כאן

לאחר מלחמת העולם השנייה מגבשת הונגריה צביון קומוניסטי.

בדומה למתרחש ברוסיה של אותם ימים, מתחולל גל 'טיהורים' פנים-מפלגתיים. עם מות סטאלין ב- 1953 עולות וגוברות התסיסות במזרח אירופה והונגריה בכללה.

כהונתו של קאדאר, שעלה לשלטון לאחר המרד הגדול באוקטובר 1956, על אף שניסה להנהיג משטר קומינוסטי מתקדם ביחס למשטרים קומוניסטים אחרים, הביאה את הונגריה לקריסה כלכלית, למיתון קשה, ולמשברים חברתיים ופוליטיים. בעקבות כך המשטר נפל באופן סופי והשלטון נמסר לבחירת העם, קרי: הונגריה זכתה סוף- סוף לשלטון דמוקרטי.

החזרה לדברצן היתה קשה ליהודי דברצן. מעבר לקושי הנפשי והאבדן האנושי, נגלה לעיניהם מראה המרכז היהודי השדוד, דירות ריקות, חפצים אישיים מפוזרים ורמוסים וערימות רהיטים, בגדים וספרים באולמות בתי הכנסת.

יצר הקיום היה חזק מהמוות והתקווה מהייאוש וכך שרידי הפליטה החלו לשקם את הנותר ולארגן את חייהם הציבוריים, בעודם מחכים ליקיריהם שישובו. שני בתי הכנסת ובית הקברות שופצו ונחנכה מצבה גדולה לזכר קורבנות השואה.

היו"ר הראשון של הארגון הציבורי המתחדש היה מוריס איש- ביתי ואחריו אוגן לייטנר. בשל מספרם המועט של היהודים הוחלט לא להקים מסגרת קהילתית אלא ארגון חברתי שבראשו עמד ועד פועל זמני. עם שחרורה של בודפשט גבר מספר השבים לדברצן, ולכן המסגרת הארגונית של הקילה שונתה ל"איגוד היהודים", שהוכרז כארגון ארצי שעזר ליהודים להסדיר ענייניהם אצל השלטונות ודאג להתארגנות מחודשת של חיי הציבור החברתיים והדתיים.

כמו כן, בשיתוף הדוק עם האיגוד, פעלה "הליגה האנטי-פשיסטית של עובדי עבודת הפרך לשעבר", שסייע לקבל חזרה משרות ורכוש שנשדד. הוקם כוח שיטור של שארית הפליטה ורכוש רב הוחזר לבעליו החוקיים או הועבר, בהעדרם של אלה, לרשות הציבור היהודי. כמו כן הוקמה גם "ועדה לגילוי הפושעים" שאספה עדויות מהניצולים, ודאגה להעמדתם לדין של פושעים אלו.

בנוסף, הוקמה ועדת עיתונות שיזמה פעילות תרבות, ובנוסף הוציאה עיתון מקומי: "אלנוק"- אנו בחיים!

השבים לא נתקלו בבעיית פרנסה: מי בסקטור הציבורי בשרות העירוני והממלכתי במקום פקידים שברחו עם הצבא הגרמני, ומי בסקטור הפרטי עם התאוששות המסחר ופתיחת חנויותיהם של הנעדרים על מנת לשקם כלכלית את השבים.

האיגוד קיבל תרומות רציניות מהג'וינט, ששיקם את הקהילות ההרוסות באירופה המזרחית. בזכות תרומות אלו, התבססו מוסדות חשובים בעיר: בית אבות ברחוב באיצ'י- ז'יליניסקי, בתי ספר ומוסדות נפתחו מחדש, וגם בית חולים שהיה קיים עד סוף שנות הארבעים נפתח מחדש.

באביב–קיץ 1945, החלו לחזור עוד מיהודים דברצן שהשתחררו מהמחנות שסביבת וינה. קהילת יהודי דברצן החלה לחזור לחיים, ולחלק מהיהודים המקומיים ומחוץ לעיר שימשה העיר כ"תחנת מעבר" עד שעברו לבודפשט או היגרו מהמדינה. האיגוד דאג לשבים לדברצן מן המלחמה כבר בהגיעם לרכבת. הם דאגו להם לארוחה חמה בהגיעם, הקימו בית חולים קטן, חדר ניתוחים ובית מרקחת מכספי הג'וינט, כמוסדות הומניטריים למען הפצועים והחולים ביניהם. בנוסף ,השתמשו בכספי הג'וינט, לשיקומם של שני בתי הכנסת הקטנים.

לקראת ספטמבר 1945 כשבאו לפתוח את בתי הספר שוב, התגלתה האבידה האיומה- מתוך 300 הילדים שגורשו מדברצן נשארו רק 100. כמו כן הרבה ממשפחות המורים הושמדו. הוחלט לבסוף לסגור את שערי הגימנסיה. השלטונות דאגו לקורסים לילדים בקיץ על מנת להשלים את החסר בלימודיהם. ילדי בית הספר העממי השלימו לימודיהם בבית הספר של הקהילה האורתודוכסית.

היה ויכוח שלם בין הקהילה האורתודוכסית לסטטוס-קוו לגבי המשך הלימודים בקהילה. הוצע לאחד את שני מוסדות החינוך ולחנך את הילדים ברוח המוסד האורתודוקסי, אך הצעה זו העלתה התנגדויות, ונפתחו שני בתי הספר העממים.

הציונות החלה להגיע גם לדברצן לאחר המלחמה. הוקם קן של השומר הצעיר, "הנוער הציוני" שהיה חלום של לא מעט נערים ונערות אחרי המלחמה. היו ויכוחים והתנגדויות בקרב אנשי הדת על כל עניין הציונות, אך הנוער היה נחוש ומתלהב.

מספר הניצולים ששבו לדברצן לאחר המלחמה היה כ-4000-4500 נפש, שני שליש מהם התפזרו במדינות שונות בהם ישראל, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה ודרום אמריקה, וכיום נותרו רק מאות בודדות של יהודים בדברצן.


הקהילה היהודית כיום
מתוך כ- 12,000 היהודים שחיו בדברצן בתקופת שיא פריחתה של הקהילה היהודית, ערב מלחמת העולם השנייה, נותרו כיום רק מאות בודדות של יהודים. חלק הארי של השימושים שסיפקו מתחמי הקהילה חדלו מלהתקיים, וכמעט לא קיימים שירותים התומכים את אורח החיים היהודי. (מוסדות חינוך, ציבור, תרבות..)

פרט לבתי הכנסת, שהשימוש בהם הינו חלקי, עומד על תילו מבנה הגימנסיה לשעבר המשרת את הקהילה. המבנה, לימים "בית הקהילה", מכיל פונקציות שונות וביניהן מועדון קהילתי שעודנו פעיל ומשמר את המסורת היהודית בקרב יהודי דברצן. במבנה נערכים טקסים דוגמת טקסי יום העצמאות, אירועים תרבותיים ודתיים כגון בריתות, תפילות חג וכיו"ב. בנוסף כפי שכבר צויין, הקהילה מקיימת בית תמחוי בבית הקהילה, שם המקום היחיד למצוא אוכל כשר בעיר.

מהתחקות אחר אורח החיים בקהילה היהודית המצומצמת החיה בדברצן כיום מתקבלת תמונה של קהילה המבקשת לקיים קשר עז עם ארץ ישראל. על קירות מבני הקהילה מתנוססות תמונות של ארץ הקודש וירושלים, חגיגות אירועים ציוניים נערכות בקפדנות, וסיפורים על ארץ ישראל והביקורים בה מסופרים מפי ותיקי הקהילה בערגה. חלקם אף מספרים בגאווה על שירותם בצה"ל בתקופת מלחמת השחרור.

זכרונות מארץ ישראל, דיסקית מחטיבת הנגב של מר טיבור פישר
שקית מאדמת ירושלים

מנהג יהודי בדברצן מעיד אף הוא על קשר חזק עם ארץ הקודש, כאשר לצד המת היו נוהגים לקבור שקית עם אדמה מאדמת ירושלים, סמל לקשר יהודי דברצן עם ארץ ישראל.

האירועים היהודים המעטים שעוד מתקיימים לעיתים רחוקות דומה שמחיים מחדש את מתחם בית הכנסת האורתודוקסי. לשמחתנו, זכינו לקחת חלק, במהלך שהותנו הקצרה בדברצן, באירוע נדיר ומרגש שכזה, בברית מילה. זה חמש שנים שלא נחוג ברית בדברצן.

האירוע היהודי האחרון היה נישואי אביו של התינוק. מספר הצעירים המועט מרמז על תכיפות אף נמוכה יותר של אירועים מסוג זה בעתיד, אם בכלל.

תמונות מהברית בבית המדרש האורתודוקסי

 

דף הבית > דברצן, הונגריה > מאמרים - דברצן > הקהילה היהודית בדברצן לאחר מלחמת העולם השנייה וכיום

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©