דף הבית English צור קשר תרומות טופס הרשמה ידיעון צוות אודות הפרוייקט
דף הבית > צ'רנוביץ, אוקראינה > מאמרים - ויז'ניץ > תיעוד העיירה היהודית ויז'ניץ
תיעוד העיירה היהודית ויז'ניץ

בחיבור זה ננסה להתחקות אחר אחת החצרות החסידיות הראשונות, חצר ויז'ניץ. החצר טרם תועדה וטרם נחקרה, ולכן ההשערות הן ראשוניות בלבד ונסמכות על מעט מאוד חומר ארכיוני, מעט עדויות של תושבי העיירה המבוגרים, ומבט בוחן על השרידים הפיזיים הקיימים כיום במתחם. החקירה וההשערות שבעקבותיה התבססו גם על הבנת מיקום החצר בקונטקסט העירוני שלה כחלק מהעיירה ויז'ניץ.

בשנת 1854 התיישב בנו של הרב מנחם מנדל מקוסוב, ר' מנחם, בויז'ניץ. ר' מנחם נשא לאישה את בתו של ר' ישראל מרוז'ין, והקים חצר חסידית נפרדת מזו של חמו. שמו של ר' מנחם כאדמו"ר הלך לפניו ומכל חבל בוקובינה התחילו לנהור אליו חסידים.

עם מותו של ר' מנחם ב- 1884, ירש בנו הרב ברוך את מקומו כאדמו"ר. לאחר תשע שנים נפטר ר' ברוך שהעביר את השושלת לבנו הרב ישראל האגר. בעקבות מלחמת העולם הראשונה ב-1914 נאלץ הרב ישראל להעתיק את החסידות מויז'ניץ לאורדיה שברומניה.

אף שתוכניתו של ר' ישראל הייתה לשוב לויז'ניץ בתום מלחה"ע הראשונה, החליט בסוף להישאר ברומניה. "אין ביכולתי לשאת את הפנים החלקות של היהודים שם", הסביר, "לפני המלחמה הותרתי אותם בדמות חסידית ודיוקן טהור - ועתה נראים בניהם שונים לחלוטין".

במלחמת העולם השנייה היהודים גורשו יהודי ויז'ניץ למחנות בטרנסניסטריה על ידי הצבא הרומני ושם רבים מהם הושמדו. לאחר המלחמה חזרו לעיר רק עשרות יהודים. הקהילה לא השתקמה, וכיום מתגורר בויז'ניץ יהודי אחד.

איתור מבנים בעיירה ויז'ניץ

מחקירתנו עולה כי ההתיישבות בעיירה התחילה במאה ה- 16, באזור מוגבה על צלע מהרי הקרפטים. הנהר שכיום עובר בפאתי העיר זרם בעבר באזור שמאכלס בתוכו את העיירה כיום, ועם הזמן ונסיגת הנהר ירדה ההתיישבות מצלע ההר והתפתחה לכיוון המרכז.

עם התרחבות העיר החלו לצמוח דרכים חדשות. הדרכים כמעט ולא השתנו לאורך השנים. רוב הדרכים אותן מיפינו הובילו אותנו לעבר מרכז העיירה, לכיכר.


בתי הכנסת
באזור כיכר העיר גילינו מספר בתי כנסת, והתפעלנו ממגוון השימושים העכשוויים שלהם וממרכזיותם במרחב.

מפת מיקום בתי כנסת במרכז העיירה

המבנה הבולט ביותר הוא בית הכנסת הכחול (מספר 3 במפת בתי כנסת). מיקומו קרוב לכיכר העיר, ומלפניו ניצבת רחבה גדולה. המבנה מתהדר בעיטורים מרשימים ומשמש כיום כאולם תרבות עירוני.

במרכז העיר מיפינו 11 בתי כנסת - שטיבלים קטנים שניתן לדמיין בקרבם את ההמהום העדין של תפילות, פלפולים ודברי תורה. בעבר בתי הכנסת שימשו את הגילדות המקצועיות השונות: לסוחרי העצים-בית כנסת אחד, לסנדלרים ולנגרים –בית כנסת אחר, וכן הלאה...

היום נותרו 5 בתי כנסת דוממים מפעילות דתית, המשמשים כמבני ציבור כאלה ואחרים.

ניתן לומר שמחקירת בתי הכנסת למדנו בעיקר על ההטרוגניות של הקהילה היהודית בויז'ניץ.

"בית הכנסת הכחול" (מספר 3 במפה) והשטיבל (מספר 2 במפה). השטיבל משמש היום כאולם תרבות

כיכר העיר
המחקר שלנו כלל דליית המידע על הקהילה היהודית - על בתי הכנסת, על מיקומם וצורתם, ועל עדות המתפללים השונות - ועל מיפוי וחקירת מבני הציבור ששימשו את היהודים.

ניתוח המידע והצלבת הסיפורים ששמענו מחלק מישישי העיר, הובילו אותנו למסקנה שכיכר העיר בהווה שימשה בעבר הלא רחוק כמתחם השוק העירוני אליו נהרו אנשים מכל רחבי העיירה והאזור.

כיכר העיר, כפי שהיא כיום (2009)

בית החולים
המבנה הגדול ביותר בעיירה הוא בית החולים הנמצא באזור שהוגדר על ידי המרואיינים שלנו כאזור יהודי מובהק.

בית הקברות
דרך הראיונות שניהלנו גילינו שבית הקברות היה ממוקם בעבר בחצר בית ספר (הקיים כיום), ליד כיכר העיר. כיום בית הקברות ממוקם מחוץ לעיר, בפארק הספורט שהיה פעם בית קברות נותר רק שלט זיכרון קטן.

למרבה הפתעתנו גילינו שתיארוך המצבה המאוחר ביותר הוא מ-2006.

מימין - בית הקברות, כפי שהוא כיום (2009),
משמאל - קברי האדמו"רים רבי מנחם מנדל, רבי ברוך, רבי שרגא פייביש ורבי ישראל שלום יוסף

מוסד חשוב נוסף הוא המשחטה הכשרה. סופר לנו שהמשחטה הייתה ממוקמת ליד הסאונה, בסביבת הכנסייה של היום.

החצר החסידית - ראו מאמר נפרד.

יחסים בין יהודים לגויים

בחצר החסידית הועסקו גם גויים: "בימי שישי בערב, היו המשרתים האוקראינים שעבדו בחצר נפגשים ליד באר המים. זו הייתה ההזדמנות היחידה שלהם במהלך השבוע להיפגש ולפלרטט, או לדבר בשפת המקום - 'שוּרֶה מוּרֶה' " (מתוך ריאיון עם תושבת מקומית).

מראיונות שערכנו עלה כי הייתה אינטראקציה הדדית בין הקהילה היהודית, החצר החסידית והקהילה הלא היהודית.
"סבא שלי נהג לעזור לשכנתו היהודייה בשבת ולהדליק עבורה את האש. ביום ראשון הייתה היא עוזרת לסבי", "כשהייתי קטנה, היהודים חילקו לנו בפסח חתיכות קטנות של מצות. טעמתי אחת, וזה היה כמו לחם שטוח בטעם של קמח ומים".

בכל הראיונות שערכנו סופר על מגורים מעורבים ולא על רחובות נפרדים. יתרה מזאת, תוארו יחסי שכנות מלאי אחווה. סשה, היהודי האחרון בעיירה, סיפר לנו אגדה המתארת את מקור השכנות הטובה:

"הבעל שם טוב ודובוש, דמות מהמיתולוגיה האוקראינית, נפגשו יום אחד בהרי הקרפטים, והתערבו ביניהם האם יצליחו דובוש וכנופייתו לפרוץ למסבאה יהודית במהלך הלילה. עד אור הבוקר טירפד הבעל שם טוב, בדרכי פלא, את ניסיונותיהם החוזרים ונשנים של חברי הכנופיה לפרוץ למסבאה. בבוקר הודה דובוש בהפסדו, והשניים נתנו את מילתם כי מעתה ועד עולם ישכנו ביניהם שלום וידידות".

העיירה כיום
כיום בויז'ניץ מתגורר יהודי אחד, ועליו מוטלת האחריות לטיפול בנכסים היהודיים שנותרו.

כפי שראינו, מבני הציבור היהודיים הישנים שינו את ייעודם משמשים כיום את הקהילה העירונית המקומית. מכיוון שכך, רובם הגדול של המבנים שמור במצב טוב מאוד מבחינה חיצונית, אך מבחינת הפנים - קשה להבחין בשימושי העבר שייצגו קהילה יהודית גדולה, חשובה ומשגשגת.

בזמן שהותנו בויז'ניץ, ניכר היה לראות שהעיירה שוקדת על שימור מבנים, ושיפור חזות העיירה, וזאת לקראת אירוע אזורי גדול שעתיד היה להתקיים בעיירה. אנשי העיירה כולה מגוייסים לצביעת בתים, סלילת כבישים ונטיעת צמחייה.

עבודות שיפוץ העייריה, 2009

מבנים משופצים, 2009


דף הבית > צ'רנוביץ, אוקראינה > מאמרים - ויז'ניץ > תיעוד העיירה היהודית ויז'ניץ

Powered by PiXeliT   |   כל הזכויות שמורות למרכז זלמן שזר ©