נהוג לחלק את המצוות שקבועות בתורה לשני סוגים עיקריים – מצוות עשה (תרי"ג מצוות), ומצוות ה"לא תעשה" (רמ"ח מצוות). מצוות הציצית מהוות מרכיב עיקרי וחשוב.
לפי הכתוב בתורה, יש להוסיף לציצית פתיל צבוע בצבע תכלת, אך הותר גם להתפלל עם ציצית בצבע לבן בלבד, בעיקר מאחר והדרך להפיק את צבע התכלת אבדה לאורך השנים.
במהלך העשורים האחרונים, תגליות מעניינות במיוחד הביאו לחידוש של מצוות טלית תכלת המקורית – ועל כך החלטנו להסביר לכם לאורך המאמר הבא.
מצוות טלית תכלת – קצת רקע
לפי מצוות ציצית, יש צורך להטיל בפינותיו של הבגד ארבעה חוטים, אותם קושרים יחד. חלק מהחוטים בצבע לבן, וחלק אחר אמור להיות צבוע בצבע תכלת – וכך היה נהוג עד לתקופת בית שני.
הפקת צבע התכלת אמורה להיות דרך יצור ימי מסוים, ולאחר חורבן בית שני כל המידע אודות הדרכים להפיק את הצבע המדובר אבד.
רגע, איך התכלת נעלמה?
ידוע באופן חד-משמעי כי התכלת הייתה קיימת בתקופת המקרא ועד לתקופת בית שני. אולם, מתועדים קשיים משמעותיים בהשגת והפקת פתיל תכלת לציצית כבר בתקופת האמוראים.
הרב יצחק לוי הרצוג העלה שיעור כי הפסקת צביעת התכלת לציצית החלה כבר בתקופת הגאונים. בעוד כי לא ידוע היסטורית באופן חד-משמעי מה גרם להפסקה – נהוג בעיקר להצביע על איסורים שהוטלו מצד הקיסרים ששלטו בארץ, לצד הכיבוש הערבי של ארץ ישראל.
הקיסרים אסרו על הפקת הצבע ככל הנראה על מנת להבטיח מעין מונופול שלטוני, היות והתכלת היה נחשב צבע יקר ונדיר בעולם העתיק, ואילו השלטון הערבי ככל הנראה החריב לחלוטין את בתי הצביעה ואת החופים מהם היה נהוג לדוג את היצורים הימיים מהם הפיקו את הצבע.
חידוש התכלת – ארגמון קהה קוצים
ארגמון קהה קוצים הוא סוג חילזון ימי טורף – לו יש חשיבות אדירה מבחינה היסטורית והלכתית. מחקרים רבים מייחסים לו שימוש להפקת צבע התכלת המקורי שניתן להטיל בציצית.
לאורך השנים, רוב החוקרים הצביעו באופן חד-משמעי על הארגמון בתור החילזון ממנו הפיקו בעת העתיקה את צבע התכלת, אם כי ראוי לציין שקיימת מחלוקת בין הרבנים האם מדובר בזיהוי ודאי ברמה מספקת.
טלית תכלת היום
בימינו, עמותת "פתיל תכלת" מייצרת עבור כל הדורש פתילי ציצית צבועים בתכלת אותה מפיקים מהארגמון – וזאת לצד פעילות הסברה נחרבת בנושא, בה העמותה עוסקת עוד משנת 1992.
יש לציין כי בישראל הארגמון נחשב לבעל חיים מוגן, ולכן כחלק מפעילות, העמותה מייבאת את הצבא מארצות בהן נהוג לצוד את הארגמון לצרכי מאכל.
כמה מילים לסיכום
בעוד כי עדיין קיימות מחלוקות בנושא, ההוכחות על זיהוי הארגמון קרובות לוודאיות – ואין צורך ממשי בוודאות של 100% על מנת לפסוק הלכה. הודות לתגלית של פרופסור אוטו אלסנר, שזכתה לתשומת ליבו של הרב אליהו טבגר – עוד בשנת 1988 החלו לצבוע תכלת לציצית.
לימים הוקמה עמותת "פתיל תכלת", אשר מייצרת עבור כל הדורש פתיל תכלת לציצית ומובילה את חידוש המצווה המקורית בארץ. מדובר בחידוש חסר תקדים, שהביא איתו שפע פרסומים העוסקים בנושא של חקר התכלת.
